Page 432 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫פרק ח‬

‫'רעיון ה"עדה"‪ ,‬הוא אב הרעיונות של הקבוצה‪ ,‬הועתק לפרקים לתוך המציאות‬
‫המפלגתית'‪ִ ,‬אבחן רוטנשטרייך‪ ,‬למרות זרוּתה הבסיסית של מפלגה לרעיון זה‪ ,‬שכן‬
‫'בעדה מופיע האדם כאדם‪ ,‬בעוד שבמפלגה הוא מופיע כאזרח בעל אינטרסים או‬
‫תפיסה פוליטית'‪ .‬הקשר ההדוק בין העדה למפלגה יצר לדעתו בתקופת היישוב‬

‫אשליה שגם המפלגה יכולה להקיף את כל צורות חייו של האדם‪.‬‬
‫האשליה הזאת נמוגה במדינה‪ ,‬והמחבר בירך על כך‪ .‬הוא סבר שהקמת הסמכות‬
‫הממלכתית מיקמה את המפלגות בזירה חדשה‪ ,‬ביטלה את מעמדן כהוויות רעיוניות‪-‬‬
‫חברתיות כוללות והותירה להן מעמד של התארגנויות רצוניות והשקפתיות לשם‬
‫עיצוב המדינה‪ ,‬כראוי להן בתקופה הממלכתית‪ ,‬לפי רוטנשטרייך בגרסה זו של‬
‫עמדתו כלפי הממלכתיות‪ .‬עם זאת יש קשיי הסתגלות לשינוי – 'השייכות לכלל ]‪[...‬‬
‫אינה עדיין מובנת מאליה‪ ,‬אינה עדיין מושכל ראשון של החיים הציבוריים של העם‬
‫היושב במדינתו'‪ ,‬כלומר חלק מן המפלגות המשיכו לתבוע לעצמן מעמד של הוויה‬
‫רעיונית‪-‬פיסית מתבדלת ושל מוקד הזדהות ראשוני‪ .‬חלקן נקטו עמדה זו‪ ,‬לפי‬
‫רוטנשטרייך‪ ,‬גם מפני שבתכניותיהן המדיניות בתקופה היישובית 'לא נתיחד מקום‬
‫מרכזי או אקטואלי לרעיון הקמת מדינת היהודים‪ ,‬או לא נתיחד לרעיון זה מקום כלל‪.‬‬
‫מבחינה פסיכולוגית לא ייתכן שדבר זה לא ישפיע על יחס המפלגות למאורע‬
‫שאירע'‪ .‬הוא העריך כי למרות ההשתתפות במלחמה ובמאבקים המדיניים אחריה‪,‬‬
‫ההתנגדות הודחקה והיא מתפרצת לפרקים‪ .‬נראה כי הדברים כוונו בעיקר אל מפ"ם‬

‫ותנועותיה‪.‬‬
‫רוטנשטרייך ביטא כאן את היסוד הראשוני של התפיסה הממלכתית‪ ,‬החוזר בכל‬
‫גילוייה‪ ,‬הקיצוניים והמתונים‪ :‬הדרישה האזרחית והלאומית‪ ,‬או הרפובליקנית‪-‬‬
‫פטריוטית‪ ,‬שהמדינה תהיה מושא מרכזי להזדהות רגשית של אזרחיה ותוכר בתור‬
‫גורם דומיננטי בחברה האזרחית רבת הגוונים ובתור המסגרת להכרעה הדמוקרטית‬
‫באותה חברה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כאמור במאמר 'הצבת הראשונה' רוטנשטרייך אף ייחס‬

‫למדינה מעמד של מקור לנורמות‪.‬‬
‫במאמר זה‪' ,‬המדינה ומפלגותיה'‪ ,‬עוד טען רוטנשטרייך ברורות כי יסוד הכפייה‬
‫שבמדינה אינו מפקיע את יסוד ההשתתפות מתוך רצון‪ ,‬שהרי סמכות המדינה נמסרת‬
‫לה מתוך רצונם של האזרחים‪ .‬בהקמת המדינה הושג דווקא איזון בין צד הכפייה לצד‬
‫הבחירה בחיי האזרחים‪ :‬לפני כן סמכות התנועה הציונית הייתה מבוססת רק על‬
‫הסכמה‪ ,‬ואילו בהקמת המדינה ‪ ÛÒÂ‬היסוד של הכפייה לצד זה של ההשתתפות‬
‫הרצונית‪ .‬המסגרת הממלכתית משלבת לדעתו – ואפשר להוסיף כאן‪ :‬לדעת כל בעלי‬
‫הגישה הממלכתית במפא"י‪ ,‬לרבות בן‪-‬גוריון ולבון וכמעט כל משתתפי הדיון‬
‫הפוליטי‪-‬אידאולוגי הנדון בחלק זה של המחקר – בין יסוד של השתתפות מרצון ובין‬
‫יסוד של כפייה‪ .‬מקום מרכזי באותו יסוד רצוני הוא ייחד למפלגות‪ .‬לדעתו הן בעיקרן‬
‫'גיבושים של הרצונות המנוגדים‪ ,‬חטיבות הבנויות על הצטרפות רצונית ועל בחירה'‪,‬‬

‫]‪[424‬‬