Page 433 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫בין חלוציות לפוליטיקה‬

‫ולכן הן אלה שישמרו על יסוד ההשתתפות הרצונית גם בחברה הישראלית המתהווה‪.‬‬
‫החברה במדינת ישראל תהיה בנויה לפי רוטנשטרייך על יחסי גומלין בין סמכות ובין‬
‫השתתפות רצונית מזה ובין מסגרת פורמלית‪-‬משפטית למגמות רעיוניות מזה‪.‬‬

‫המפלגות נועדו להיות זירות של השתתפות רצונית בחברה הישראלית‪.‬‬
‫אפשר לראות אפוא שמיסוד הייררכי במפלגתו של המחבר אינו מתיישב כלל עם‬
‫התפקידים החשובים שהוא הועיד לה במאמרים המאוחרים שנסקרו כאן‪ .‬מנגנון‬
‫פקידותי זה או אחר יכול ‪ ˙¯˘Ï‬רצון קיבוצי או רעיון קיבוצי כלשהם שמפלגה‬
‫פוליטית מנסה לקדם‪ ,‬אבל תכלית זו מועמדת בספק חמור כאשר המנגנון הפקידותי‬
‫‪ ËÏ˙˘Ó‬במידה רבה על המפלגה והיא נעשית כמעט מזוהה עמו‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬
‫רוטנשטרייך לא התייחס כלל לתהליכים שהתחוללו אז במפלגתו‪ ,‬אף על פי שהם‬
‫היו גלויים לעין כול ואפילו נדונו בחריפות מרובה בעיתונות המפלגה‪ ,‬זו שהוא‬
‫עצמו היה ממשתתפיה הבולטים והחשובים‪ .‬רוטנשטרייך התעלם לגמרי מתהליך‬
‫הביורוקרטיזציה במפא"י‪ .‬התעלמותו בולטת במיוחד על רקע אזהרות שהשמיעו‬
‫אידאולוגים אחרים של מפא"י‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬ממש באותו זמן‪ ,‬מפני אובדן דרכה‬

‫הרעיונית של המפלגה עקב התפתחותה לכדי הייררכיית עסקנים ותו לא‪.‬‬
‫עמדתו הממלכתית המובהקת של רוטנשטרייך התבטאה באותו מאמר )'המדינה‬
‫ומפלגותיה'( גם בניתוח היחסים בין השלטון לאופוזיציה‪ .‬הוא קבע שם כי המפלגה‬
‫היא התארגנות של המבקשים להתאים את החברה ואת המדינה לעיקרון או לעקרונות‬
‫מסוימים ולהטמיעם בהן עד שהמפלגה תתייתר‪ .‬לפיכך המפלגה היא פרטיקולרית‪ ,‬כי‬
‫עקרונותיה אינם נחלת החיים החברתיים‪ ,‬אבל היא גם אוניברסלית או כלל‪-‬חברתית‪,‬‬
‫כי מטרתה נוגעת לכלל בני החברה ולא רק לחברי המפלגה‪ .‬מפלגת שלטון זוכה‬
‫'להעתיק את עקרונה מתחומה המיוחד לתחום המציאות הכוללת‪] ,‬ואז[ עושה היא‬
‫את עקרונותיה לחלק של הסמכות הממלכתית'‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מפלגת האופוזיציה‬
‫במדינה דמוקרטית משלימה עם מעמדם הממלכתי של אותם עקרונות ולא מורדת‪,‬‬
‫מפאת הסמכות ולא מתוך הודאה באמתותם או בצידוקם‪ .‬אבל המשלים‪-‬ולא‪-‬מסכים‬
‫נוטה לערער גם על הסמכות של מפלגת השלטון‪ ,‬ולדעת רוטנשטרייך המורשת‬

‫הוולונטריסטית הגבירה את הנטייה הזאת בחברה הישראלית‪.‬‬
‫הוא סבר שהערעור האופוזיציוני במדינה דמוקרטית‪ ,‬לרבות מדינת ישראל‪ ,‬נסמך‬
‫על כך שיש חציצה בין הסמכות השלטונית לכשעצמה ובין תוקף ההנמקה של‬
‫העקרונות שאותה סמכות עומדת מאחוריהם‪ .‬משום‪-‬מה הוא נמנע מלהזכיר כאן את‬
‫הנהלים הדמוקרטיים של הכרעת רוב ושל שליטה באמצעות נציגים‪ ,‬והרי נהלים אלה‬
‫הם מקור חשוב של לגיטימיות לסמכות השלטונית; לעומת זאת‪ ,‬רוטנשטרייך ציטט‬
‫את קביעת הרמן הלר כי 'הדמוקרטיה פירושה נצחון העם בתור אחדות על העם בתור‬
‫ריבוי' – כלומר דווקא רוטנשטרייך‪ ,‬בבואו לבסס את סמכותה של מפא"י לעצב את‬
‫המדינה כרוחה‪ ,‬השתמש לשם כך באתוס האחדותי הדמוקרטי‪-‬רפובליקני המאפיין‬

‫]‪[425‬‬