Page 476 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 476

‫פרק ט‬

‫ביקורת על הממלכתיות; שהרי שאיפות סוציאליסטיות‪ ,‬עד כמה שהן אלו שהניעו‬
‫אותה‪ ,‬היו אמורות להוליך אותה לתמוך במרכוז ובאוניברסליזציה‪ .‬הסתגרות ִמגזרית‬
‫מועדת לפגוע באינטרסים שסוציאליסטים אמורים לייצג ולחולל אי‪-‬שוויון חברתי‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬מן הצד האחר‪ ,‬בשלילת המרכוז והאוניברסליזציה של השירותים החברתיים‪,‬‬
‫השעתה מפ"ם למעשה את שאיפותיה הסוציאליסטיות למען האינטרסים הארגוניים‬
‫והפוליטיים של רכיביה העיקריים‪ .‬ואינטרסים מגזריים אלו הם שהוליכו אותה‬
‫לשלול את התפיסה הממלכתית בדבר יחסי הגומלין הנאותים בין המדינה‪ ,‬על‬
‫תפקודיה השונים‪ ,‬ובין המוסדות השונים של תנועת העבודה‪ ,‬במיוחד הגופים של‬
‫הסתדרות העובדים ושל הקיבוצים‪ :‬הקיבוץ‪-‬המאוחד‪ ,‬הקיבוץ‪-‬הארצי וחבר‪-‬‬

                                                                      ‫הקבוצות‪.‬‬
‫מגמה של מרכוז ממלכתי יכולה להיות שלילית או חיובית מבחינת התקווה לכונן‬
‫במדינת ישראל חברת עבודה נוסח נחמן סירקין למשל‪ .‬נראה כי בסופו של דבר זו‬
‫שאלה של מינון‪ ,‬ובכל אופן מנקודת ראות סוציאליסטית‪ ,‬חלוקה חברתית למגזרים‬
‫היא בעייתית הרבה יותר מאשר ִמרכוז ממלכתי בעל אופי אוניברסליסטי‪ .‬וכך או כך‬
‫ברור כי בשנות החמישים עמדה ממלכתית או אנטי‪-‬ממלכתית אינה מעלה ואינה‬
‫מורידה לצורך הערכתנו אם בעליה של אותה עמדה שותף או אינו שותף לחתירה‬

                              ‫לכונן את המדינה החדשה על יסודות סוציאליסטיים‪.‬‬
‫בעיני בן‪-‬גוריון למשל‪ ,‬תפיסתו הממלכתית הייתה מעוגנת באידאולוגיה‬
‫הסוציאליסטית ללא כל סתירה מעשית‪ .‬עמדה ממלכתית המתמקדת בתפקודי‬
‫המדינה הייתה בעיניו העמדה הראויה לסוציאליסטים‪ ,‬והוא היה יכול לסמוך את‬
‫טענתו על המסורת של הסוציאליזם האירופי‪' .‬מדינה זו היא מדינת העם העובד'‪,‬‬
‫כתב בהתבטאות אחת מרבות כמותה ביולי ‪ 1953‬לאלכסנדר ברזל‪ ,‬מזכיר 'הנוער‬
‫העובד'‪ ,‬וקבע כי הפחד מהמדינה מסוכסך עם 'הנחה סוציאליסטית‪-‬יסודית' של‬
‫'כל מורי ההלכה הסוציאליסטית מכל הסוגים והכיוונים ]אשר[ סמכו דווקא על‬
‫המדינה – שהיא תגשים משטר סוציאליסטי‪ ,‬אם תנועת הפועלים תכבוש השלטון‬
‫במדינה ותכוון פעולתה לקראת הגשמת הסוציאליסם'‪ 21.‬אמנם ברור שלא עמדותיו‬
‫האידאולוגיות המוצהרות של בן‪-‬גוריון הן המכריעות להבנת כוונותיו בקידום‬
‫ה'ממלכתיות'‪ .‬מעשיו ומעשי שלטונו הם המכריעים‪ .‬אולם כמו שנראה בהמשך‬
‫הפרק )באורח מעט סכמטי‪ ,‬בהכרח(‪ ,‬מדיניות הממשלה בראשית שנות החמישים‬

‫‪ 21‬בן‪-‬גוריון אל אלכסנדר ברזל‪ ,‬מזכירות הנוער העובד‪ ,2.7.1953 ,‬אב"ג‪ ,‬התכתבות‪ .‬ברזל כתב לו‬
‫נגד התכנית להפוך את הגדנ"ע לתנועת נוער ממלכתית‪ .‬ראו אלכסנדר ברזל‪ ,‬מזכירות הסתדרות‬
‫הנוער העובד‪ ,‬אל דוד בן‪-‬גוריון‪ ,26.5.1953 ,‬שם‪ .‬ראו עוד נשרי‪ ,‬תנועת נוער‪ ,‬עמ' ‪ ;209‬קרן‪ ,‬בין‬
‫השיבולים‪ .‬תהיה דעתנו על התכנית להקים תנועת נוער ממלכתית אשר תהיה‪ ,‬אפשר לראות כאן‬
‫בבירור שבן‪-‬גוריון סבר כי בנייה ממלכתית היא דרך המלך למדיניות סוציאליסטית‪ .‬הוא חזר‬

                                                               ‫וביטא עמדה זו פעמים רבות‪.‬‬

                                     ‫]‪[468‬‬
   471   472   473   474   475   476   477   478   479   480   481