Page 477 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 477

‫הפולמוס על הממלכתיות‬

‫אכן עלתה בקנה אחד עם האידאולוגיה של הממלכתיות הסוציאליסטית שביטא אז‬
                                                                    ‫בן‪-‬גוריון‪22.‬‬

‫יש סיבה נוספת לכך שהוויכוח הזה העסיק במיוחד את החוגים של תנועת‬
‫העבודה‪ :‬המעמד הבעייתי של המדינה במחשבה ובפרקטיקה של תנועות‬
‫סוציאליסטיות‪ ,‬לרבות תנועת הפועלים הארץ‪-‬ישראלית‪ .‬מצד אחד‪ ,‬המדינה הייתה‬
‫מכשיר פעולה עיקרי בידיהן של התנועות הללו‪ .‬הן שאפו להשתמש בו כאשר חתרו‬
‫אל השלטון בהיותן באופוזיציה‪ .‬ובהיותן בשלטון הן אכן השתמשו בו להנהגת‬
‫הסדרים קורפורטיביים‪ ,‬לניהול ממשי של הכלכלה והחברה על בסיס הנחות‬
‫קיינסיאניות ולכינון מדינות רווחה‪ .‬גם מבחינת ה'קונסטרוקטיביזם' של תנועת‬
‫העבודה הציונית ברור שמכשירים של מדינה פותחים ממדי פעולה חדשים‪ :‬מדינה‬
‫עצמאית מאפשרת לבנות כלכלה וחברה בסדר גודל ובקצב שונים לגמרי מאלה‬
‫שאפיינו את ה'קונסטרוקטיביזם' של תקופת המנדט‪ .‬על תפקידה המרכזי של המדינה‬
‫בפרקטיקה של הבולשביקים וגרוריהם אין צורך להרחיב את הדיבור‪ .‬יתר על כן‪ ,‬את‬
‫האידאולוגיות החזוניות יותר של תנועות סוציאליסטיות באירופה ִאפיינה התקווה‬
‫שהמדינה תהיה בסופו של דבר מכשיר בדרכן להגשים את האוטופיה הסוציאליסטית‬
‫במלואה‪ ,‬מעבר להסדרים החברתיים שהתבססו באירופה המערבית בתקופת השיקום‬
‫אחרי מלחמת העולם השנייה‪ .‬הדברים נכונים גם על סוציאליסטים דמוקרטיים וגם‬

                                                                ‫על קומוניסטים‪.‬‬
‫ועם זאת האוטופיה הסוציאליסטית הייתה כרוכה כמובן בביטול הצורך במדינה‪,‬‬
‫כלומר בביטול הצורך במנגנוני כפייה לשם הסדרה חברתית‪ ,‬שכן באוטופיה הזאת‬
‫ה ִחברוּת אמור להתנהל באופן ספונטני‪ .‬השחרור המובטח באוטופיה הסוציאליסטית‪,‬‬
‫כמו שחסידיה תפסו אותה‪ָ ,‬כּ ַלל באופן מובהק שחרור מעוּ ָלהּ של מדינה‪ ,‬כל מדינה‪,‬‬
‫ואפשר לראות כאן יסוד אנרכיסטי מסוים באוטופיה הסוציאליסטית‪ ,‬או לפחות‬
‫בהלוך רוחם של סוציאליסטים רבים‪ .‬לפיכך העמדת מוסדותיה של המדינה במרכז‬

                                   ‫מצטיירת באור שלילי במסורת הפוליטית הזאת‪.‬‬
‫אצל טבנקין ותלמידיו אנשי הקיבוץ‪-‬המאוחד‪ ,‬וכן בתנועת השומר‪-‬הצעיר‪ ,‬במיוחד‬
‫בתקופת הראשית שלה‪ ,‬בלט היסוד האנרכיסטי השולל מסגרות כופות ומחייבות‬
‫כמסגרותיה של מדינה‪ 23.‬היסוד הזה אולי היה מניע נסתר נוסף להתנגדותם של שני‬

‫לעמדות שונות בשאלת מעמדו של הסוציאליזם בהשקפת עולמו של בן‪-‬גוריון ראו‪ :‬שפירא‪ ,‬בן‪-‬‬           ‫‪22‬‬
‫גוריון וברל‪ ,‬עמ' ‪ ;72-46‬גורני‪ ,‬ממעמד לעם‪ ,‬עמ' ‪ ;90-73‬קולת‪ ,‬בן‪-‬גוריון והסוציאליזם‪ ,‬עמ'‬      ‫‪23‬‬

                                                                                 ‫‪.153-118‬‬

‫זה היה הלוך הרוח הדומיננטי במאמר שפרסם יערי בראשית שנות העשרים‪ .‬בהתבטאות‬

‫אופיינית אז הוא כתב כי 'העדות אינן סובלות שלטון‪ .‬הן בונות להן רקמה אנרכית בהתחברותן‬
‫החופשית'‪ .‬הפועל הצעיר‪ ,(1921) 16-15 ,‬מצוטט על פי מינץ‪ ,‬חבלי נעורים‪ ,‬עמ' ‪ .371‬היסוד‬

‫האנרכיסטי ניכר גם במחשבתם של סירקין וכצנלסון‪ ,‬וראו על כך קולת‪ ,‬מפא"י והסוציאליזם‪,‬‬

‫]‪[469‬‬
   472   473   474   475   476   477   478   479   480   481   482