Page 483 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 483

‫הפולמוס על הממלכתיות‬

‫ראשי המדברים באותם הוויכוחים‪ ,‬ובמידה מסוימת גם אחדים מהכותבים עליהם‬
‫כעבור שנים‪ ,‬התעלמו מן האילוצים הקשים שהעמידה המציאות על דרך פעולתם של‬
‫מנהיגי החברה החדשה שהתגבשה אז‪ .‬מכאן הנטיות לייחס לבן‪-‬גוריון זדוניות של‬
‫איש בעל כוחות דמוניים‪ ,‬כוחות שרק הם מסבירים‪ ,‬כביכול‪ ,‬כיצד הובסה תנועה כה‬
‫איתנה כמו התנועה החלוצית‪ 33.‬זו דוגמה לערבוב רוֹוח בין החלטות מעצבות ובין‬
‫התפתחויות אובייקטיביות‪ ,‬לרבות אלו שהן תוצאות החלטותיה של הנהגה; שהרי‬
‫משעה שהחלטות מתבצעות הן נעשות חלק מן המציאות האובייקטיבית שאין מנוס‬

                                                                         ‫ממנה‪.‬‬
‫ההתפתחות המעניינת אותנו כאן הייתה במידה לא מעטה דווקא פועל יוצא משתי‬
‫החלטות‪ :‬ההחלטה לפתוח ולסיים תהליך פוליטי‪ ,‬דיפלומטי וצבאי של ייסוד מדינה‬
‫יהודית בארץ ישראל באמצעות אסטרטגיה של חלוקה; וההחלטה להעלות לארץ‬
‫עלייה שתכפיל בתוך ארבע שנים את אוכלוסיית המדינה‪ 34.‬אלה החלטות נועזות‬
‫וחיוניות של ההנהגה בראשות בן‪-‬גוריון‪ ,‬אבל משעת התממשותן הן נהפכו‬
‫לאילוצים‪ .‬הן הצרו מאוד את טווח הבחירה של ההנהגה בהמשך דרכה‪ ,‬אם כי הצרת‬
‫האפשרויות הייתה פרי אסטרטגיה ברורה ושקולה‪ .‬באחת ההזדמנויות‪ ,‬בדברים‬
‫שנשא בן‪-‬גוריון ערב נפילת ממשלתו באוזני התעשיינים‪ ,‬מאזינים שהיו ללא ספק‬
‫בעלי חזון חברתי שונה משלו‪ ,‬הוא ניסח מגמה זו כך‪' :‬אסור לנו להביא השאלות‬
‫הגדולות בשטח החברה הרוח המשטר לידי הכרעה סופית בימים אלה‪ .‬לפני נסותנו‬
‫לעצב סופית את דמות האומה )אם נניח שיש דבר כזה כעיצוב סופי( – עלינו להבטיח‬
‫תחילה ריכוז האומה‪ ,‬הצלתה והתבצרותה במולדת'‪ .‬ומתוקף עמדה זו תבע‬
‫מהתעשיינים ומעמיתיהם הסוחרים להימנע ממאבקים מעמדיים ומהשבתות ולשתף‬

                       ‫פעולה עם הסתדרות העובדים במאמץ להגביר את הפריון‪35.‬‬
‫ארבעה דפוסי פעולה הכרחיים נגזרו מן המציאות שנוצרה בשנות החמישים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬מאמץ ממשלתי ממוקד ואינטנסיבי‪ ,‬ולכן משטר ריכוזי במידה רבה; שנית‪,‬‬
‫מידה מסוימת של חופש פעולה למגזר הפרטי‪ ,‬ובוודאי הבטחה של זכות הקניין;‬

‫‪ 33‬לדוגמה אופיינית ראו כנרי‪ ,‬ממלכתיות‪ ,‬עמ' ‪ .328-308‬גישתו הקונספירטיבית של המחבר‬
‫לניתוח התהליכים המורכבים שהתחוללו בשנות החמישים הביאה אותו לקבוע‪ ,‬לא פחות‬
‫ולא יותר‪ ,‬כי בשנות המדינה הראשונות עסק בן‪-‬גוריון בהקמת 'מערכת שמגמתה המעשית‬
‫היא מריכוזיות להפרטה‪ ,‬ובעיקר הוא נלחם על אתוס של הפרטה למדינה כולה'‪ .‬הנ"ל‪,‬‬
‫נקודת תפנית‪ ,‬עמ' ‪ .5‬ראו עוד‪ :‬כפכפי‪ ,‬מדינה מחפשת עם‪ ,‬עמ' ‪ ;57-53‬פעיל‪ ,‬שתי מהפכות‪,‬‬

                                                                                   ‫עמ' ‪.46‬‬
‫‪ 34‬דבורה הכהן קבעה בצדק כי בן‪-‬גוריון היה האחראי להחלטה ליזום עליית המונים בראשית‬
‫העצמאות‪ ,‬ובמיוחד לכך שדבקו באותה החלטה עד שלהי ‪' :1951‬חרף ההסתייגויות שגילו חברי‬
‫ממשלתו‪ ,‬הוא ]בן‪-‬גוריון[ הוסיף להגן בנחישות על מדיניות עלייה גדולה בלתי‪-‬מוגבלת‪,‬‬

                     ‫והחליט להוציא אותה מן הכוח אל הפועל'‪ .‬הכהן‪ ,‬עולים בסערה‪ ,‬עמ' ‪.44‬‬
                                                        ‫‪ 35‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬משטר של פשרה‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬

                                     ‫]‪[475‬‬
   478   479   480   481   482   483   484   485   486   487   488