Page 507 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 507
סיכום
כדאי לעיין במשמעות עמדתו של בן-גוריון באותם ויכוחים על התנאים הפוליטיים
ההכרחיים להצלחת 'קיבוץ הגלויות' .לכאורה היא מתבארת כליל מתוך מעשיו –
הוא פעל ,בעיקרו של דבר ,למען ריכוז השליטה בידי מנהלי המפלגה ו'הגוש' ולמען
הפיכת מפא"י לסוכנות צייתנית למדי בידיה של ההנהגה .אף על פי כן ,בן-גוריון הוא
אישיות היסטורית מורכבת ואי-אפשר להסתפק בקביעה המסכמת הזאת למיצוי
תפיסותיו בעניין עיצובו של 'מכשיר הגשמה' כה חשוב בעיניו .יתר על כן ,הסתפקות
בקביעה זו תחמיץ במידה רבה את טיב היחס בין תפיסותיו של בן-גוריון ובין
התפיסות של מבקרי המיסוד ההייררכי של מפא"י .הוא לא היה יחס של שלילה
הדדית פשוטה .מבחינה מסוימת הביקורת על המיסוד ההייררכי של מפא"י הייתה
'ביקורת בן-גוריונית' על בן-גוריון ועל דרכו בעיצובה של מפא"י בראשית העצמאות
– היא נשענה על הנחות ועל תפיסות שהיו נחלתו של בן-גוריון עצמו .ייתכן שזו
הייתה אחת הסיבות לכך שאחדים מן המבקרים לא הבינו שבן-גוריון הוא המושא
האמתי של ביקורתם ,שהוא העומד מאחורי התהליכים שהם ביקרו; וייתכן שזו גם
אחת הסיבות לכך שתומכיו המובהקים – או חסידיו המובהקים ,אולי כך מוטב
לכנותם בזמן זה של מנהיגותו – נמצאו משני צדי הוויכוח הפוליטי ההוא.
עמדתם של התומכים במיסוד דמוקרטי משתף עלתה בקנה אחד עם אחד מצדדיה
של אוטופיה רפובליקנית בעלת השפעה לא מבוטלת על מחשבתו הפוליטית של בן-
גוריון .בהיותו מנהיג העורך עצמו לכינונה של מדינה ,היה בן-גוריון פתוח
לפילוסופיות הרפובליקניות שנלוו לתהליך כינונה של המדינה האירופית המודרנית
בראשית העת החדשה .כמו שראינו ,גורני מצא יסוד רפובליקני במחשבתו הפוליטית
כבר בשנות העשרים ,ושב ומצא אותו במחשבתו של בן-גוריון בשנות החמישים.
המורשת הפוליטית ההיא ניכרת במחשבתו בשניים :ראשית ,בנטייה לממלכתיות
אחדותית ,רציונלית ויעילה ,ללא חציצות בין האזרח למדינתו ובין המדינה לאזרחיה;
שנית ,בהשקפה שהמדינה 'שייכת' לאזרחיה והאזרחים 'שייכים' למדינה בקשר של
שיוך ובעלות ,קשר בעל אופי תבוני-רגשי ,ולפיכך המדינה הראויה היא זו המשתפת
את אזרחיה בענייניה במידה המרבית .עיקרון זה בדבר המדינה הראויה הוא שהונח
ביסוד מחשבתם הסוציאליסטית של מבקרי המיסוד ההייררכי.
הוויכוח היסודי שנותח כאן שיקף את המתח בין שתי מגמות אלו של האוטופיה
הרפובליקנית .מבקרי המיסוד ההייררכי ביטאו במידה רבה גרסה שהייתה גם נחלתו
של בן-גוריון ,גרסה סוציאליסטית של התפיסה הרפובליקנית בדבר 'בעלות'
האזרחים על מדינתם ,זו שהיא תנאי ל'בעלות' המדינה עליהם ,כלומר תנאי
לפטריוטיזם לא אנוכי ותנאי לחברה דינמית ,לחברה שאזרחיה אינם סבילים .ואכן,
דינמיות חברתית הייתה יסוד חשוב באידאולוגיה של בן-גוריון ואף בטמפרמנט
הבסיסי של אישיותו ,ולא זו בלבד; דינמיות חברתית הייתה גורם מרכזי גם
][499