Page 503 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫סיכום‬

‫אף לא זכו לתמיכת אישים בדרג השני של ההנהגה‪ ,‬בהם פנחס לבון‪ ,‬לוי אשכול‪,‬‬
‫גולדה מאיר וזלמן ארן – אולי מפני שהם ראו בהן מכשול בדרכם לשלטון במדינה‪.‬‬
‫העמדות האופוזיציוניות ההן גם נגעו לעניינים נטולי יוקרה בעולם הרוחני של תנועת‬
‫העבודה הציונית – לשאלות של מיסוד וחלוקת כוח פוליטי‪ .‬ומבחינה מעשית‪,‬‬
‫דמוקרטיזציה רדיקלית ואפילו דמוקרטיזציה במינון לא רדיקלי כל כך נתפסו אז‬

‫כמותרות‪.‬‬
‫לדעת רבים‪ ,‬מגמות כאלה לא התיישבו למשל עם הצרכים של קליטת העולים‬
‫מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה‪ .‬לא מעטים חשבו אז שריבוי העולים מארצות‬
‫המזרח התיכון וצפון אפריקה‪ ,‬כמחצית מהעלייה הגדולה של שנות החמישים‪ ,‬מחייב‬
‫מבנים פוליטיים סמכותניים‪ .‬הובאו כאן הערכות של אישים בכירים במפא"י כי‬
‫המיסוד המתחייב מאי‪-‬כשירותם הפוליטית של העולים הוא מיסוד סמכותני‬
‫וחלוקתי‪ .‬הטענה העיקרית – והיא נחשפה במידות שונות של כנות – הייתה כי אין‬
‫לאותם עולים כישורים והרגלים הכרחיים לאזרחות פעילה במדינה מודרנית ולכן הם‬
‫נוטים לסבילות ולתלות‪ .‬ואמנם נראה כי חולשתם היחסית הייתה גורם משפיע‬
‫בהתפתחות של יחסי השליטה הכלכליים‪ ,‬החברתיים והפוליטיים בימי הייסוד של‬
‫החברה הישראלית; ואף ברור שחולשה זו תרמה לטיפוח ולהתעצמות הדפוס של‬
‫גיוס תמיכה פוליטית באמצעות חלוקת טובות הנאה ולא באמצעות שיתוף פעיל‬
‫בשיג ובשיח הפוליטי‪ .‬עם זאת‪ ,‬ליחסי שליטה יש שני צדדים‪ ,‬והמגמות השתלטניות‬
‫של הקולטים‪ ,‬יוצאי אירופה הוותיקים וארגוניהם הפוליטיים‪ ,‬היו הגורם החשוב‬
‫יותר‪ .‬המגמות השתלטניות של הקולטים האשכנזים היו הגורם הפעיל בהתפתחות‬

‫האזרחות הסבילה והתלותית בחברה הישראלית‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬בתנאים החומריים והתרבותיים הקשים של שנות החמישים‪ ,‬ביסוס‬
‫תפקודי החברה קדם לכל משימה אחרת בעיני רוב גדול של אנשי מפא"י‪ ,‬מכל‬
‫החוגים בה‪ ,‬לרבות החוגים הביקורתיים‪ .‬לא מעטים מאנשי מפא"י הודאגו מן‬
‫ההטרוגניות הרבה של אוכלוסיית החברה החדשה של אז‪ ,‬אוכלוסייה שלא היו כמעט‬
‫גשרים בין חלקיה‪ ,‬והדאגה דחפה רבים מהם להעריך שהאחדות המזערית החיונית‬
‫לתפקודה של החברה החדשה תיתכן רק בתנאים של חברה הייררכית וסמכותנית‬

‫ביסודה‪.‬‬
‫ממצאי המחקר שנפרש כאן מלמדים כי היו מערערים על הנחות אלו כבר בזמן‬
‫שהתרחשו התהליכים של מיסוד פוליטי הייררכי ועיצוב פוליטיקה סמכותנית‪ .‬כבר‬
‫אז הושמעה בתוקף הערכה כי מידה מסוימת של דמוקרטיזציה במערכת הכוח‬
‫הפוליטי לא תסכן את ביסוס החברה החדשה ואת האחדות התרבותית המזערית‬
‫החיונית לקיומה; ולעומת זאת‪ ,‬כך סברו אותם מבקרים בני הזמן חברי מפא"י‪,‬‬
‫דמוקרטיזציה היא תנאי הכרחי לטיפוח השוויון‪ ,‬השיתוף ותחושת ההתמצאות של‬
‫העולים‪ ,‬תנאי לתחושת השליטה של בני האדם הפרטיים על חייהם החברתיים ואף‬

‫]‪[495‬‬