Page 500 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 500
סיכום
התקיימו אז מחלוקות דמות לאלה שהוליכו את טבנקין בימי היישוב לחבור עם
האופוזיציה העירונית במפא"י דאז.
התמונה לכאורה ברורה :ראשית ,עצם מעמדו של בן-גוריון בראשית העצמאות
היה רכיב חשוב במיסוד ההייררכי של מפא"י; שנית ,בן-גוריון סייע ישירות
ובעקיפין להשתקה של מתנגדי המיסוד ההייררכי; שלישית ,המיסוד ההייררכי
התאים לתפיסותיו הפוליטיות הריכוזיות והאחדותיות של בן-גוריון והתאים לגישתו
הממלכתית בדבר עצמאות הרשות המבצעת למול אינטרסים מגזריים – מפא"י
צייתנית ,בשליטת סגל השרים שבחר בן-גוריון ,הייתה יכולה לסייע לו לחסום ,ולוּ
חלקית ,השפעה של אינטרסים כאלה על הממשל החדש.
אף על פי כן ,יחסו של בן-גוריון להשלכות של מיסודה ההייררכי של מפא"י – או
ליתר דיוק :יחסו לביקורת שנמתחה על מיסודה ההייררכי ולהתארגנויות המבקרים –
היה חדור מידה מסוימת של שניוּת .מצד אחד הניעו אותו השיקולים והאינטרסים
שצוינו .אבל מצד אחר הוא חתר כל ימי הנהגתו הארוכים להפעלה של יחידים
וקבוצות למען הכלל והסתמך על מה שכונה בימי היישוב 'חלוציות' .ההסתמכות על
תפקודים אלה הייתה חלק חשוב בדפוסי הנהגתו בימי היישוב ,ולכן 'משבר
החלוציות' בראשית העצמאות היה מבחינתו בעיה חמורה ומקור לתסכול .מבקרי
המיסוד ההייררכי של מפא"י הציעו דרך מיסוד חלופית – להפעיל ציבור למען
מטרות כלליות באמצעות שיתופו בתהליך הפוליטי .הוא לא אימץ את הצעתם –
אולי מפני שחשב שהיא איננה מעשית ואולי מפני שהיא סתרה את הנטיות הריכוזיות
והאחדותיות החזקות שלו – אבל מבחינה מסוימת היא לא הייתה רחוקה ממנו .ייתכן
כי שניות פוליטית זו שאפיינה את בן-גוריון בראשית העצמאות היא גילוי של שניות
עמוקה בתפיסתו – בין חתירה לסדר ,לאחדות ולשיטתיות ובין תפיסה חברתית
דינמיסטית המבוססת על השתתפות אזרחית.
מכל מקום ,על השאלה אם הוא היה 'אדריכל המפלגה' בראשית העצמאות אי-
אפשר לענות באופן חותך .הוא בהחלט נשא באחריות הפוליטית לעיצובה באותן
שנים .רוחו שרתה על מיסודה ההייררכי של מפא"י והוא סייע ותמך בתהליך .אבל
הוא לא ניהל אותו ישירות ,והוא אף גילה כאמור אהדה מתונה כלפי מבקרי המיסוד
ההייררכי .הייתה זיקה הדוקה בינו ובין קבוצת מנהלי המפלגה ,אבל נשמר גבול בינו
ובינם .לימים ,כידוע ,בראשית שנות השישים ,נתגלע ביניהם סכסוך פוליטי חמור,
אבל אין להתיר לסכסוך ההוא לערפל את ראייתנו כשאנחנו בוחנים את היחסים
הפוליטיים ששררו במפא"י בראשית העצמאות .ערפול אנכרוניסטי מעין זה הוא
תופעה חוזרת יתר על המידה במחקר.
שנים מעטות לפני כן ,ב ,1944-שנת הפילוג הפורמלי ,מת חברו הפוליטי כצנלסון
ולא היה יכול אפוא לעצב ישירות את מפא"י בצומת המבחן שלה ,בראשית
העצמאות .אבל כצנלסון נכח בתודעתם הפוליטית של בני הזמן .אניטה שפירא ציינה
][492