Page 497 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 497
סיכום
פוליטיות – משבר החלוציות הותיר את המנגנון המפלגתי ללא כוח מאַזן בעולמה
של מפא"י ושחרר את ידיו במידה רבה; ושלישית ,הנסיבות החדשות של קליטת
המונים ושל שליטה במדינה טיפחו במידה רבה את הדפוס של גיוס תמיכה פוליטית
תמורת חלוקת טובות הנאה ואת הדפוס של ניצול יחסי התלות הפוליטית.
הדומיננטיות של דפוסים אלו ,כלומר היותם לדרך העיקרית של סוציאליזציה
פוליטית ולא רק אחת מכמה דרכים ,הייתה אפוא גם היא תופעה חדשה ,נוספת
לתופעות האחרות של המיסוד ההייררכי במפא"י .היא נחשפה בניתוח השוואתי
שנערך כאן והתפרש על פני שלושים וחמש שנים – בין מפא"י היישובית מזה ובין
מפא"י המתגבשת בראשית העצמאות מזה .וגם לעובדה הזאת ,כמו שראינו – כלומר
לחידוש שבדומיננטיות של דפוסי חלוקה בתור דרכים עיקריות לגיבוש פוליטי – היו
בני הזמן מודעים באופן חד וחריף.
ארבעה צדדים עיקריים ,קשורים זה בזה ,היו אפוא למיסוד ההייררכי החדש של
מפא"י :ראשית ,המעמד הבלתי מעורער של בן-גוריון בראש המדרג הפוליטי
והחפיפה המלאה בין סגל השרים שמינה בן-גוריון ובין הנהגת המפלגה; שנית,
הקישור ההדוק והרציף בין מנהיגי המפלגה ובין עסקניה; שלישית ,הגידול הרב
במספר החברים במפלגה; רביעית ,הדומיננטיות של דפוסי חלוקה של טובות הנאה
לשם גיוס פוליטי או לתועלתם של פוליטיקאים.
ההתפתחויות החדשות האלה נותחו במפורט בפרקי הספר .כאן אפשר לסכם
ולקבוע כי אמנם היו להן שורשים במפא"י היישובית ובדפוסי ההפעלה הפוליטית
שטיפח מנהיג המפלגה בן-גוריון; והן אף התאפשרו ,בעקיפין ,גם בהשפעת תפיסות
וגישות שהנחיל כצנלסון ,עמיתו של בן-גוריון להנהגת המפלגה ,עד מותו ב;1944-
אבל בעיקרו של דבר ,המיסוד ההייררכי של מפא"י היה בגדר שינוי מהותי שיזמה
קבוצת הנהגה ועסקנים ,זו שכונתה כאן קבוצת מנהלי המפלגה ,בתמיכתו הברורה
של בן-גוריון ,ולא המשך של מה שהיה בנסיבות חדשות.
היגיון זה חל גם על התופעה של התעצמות המנגנון שהייתה היבט במיסוד
ההייררכי .במפא"י היישובית היה איזון – אומנם בעייתי ונתון במחלוקת חריפה –
בין היסוד המנגנוני ובין היסוד החלוצי .בראשית העצמאות התערער מאוד היסוד
החלוצי בתפקוד של מפא"י .המפלגה הגיבה במיסוד הייררכי-חלוקתי מקיף ,מהודק
ובלעדי ,וכוחו של המנגנון לא אוזן בכוח אחר .לא אומצה ההצעה לאזנו באמצעות
שיתוף חברי המפלגה בדיונים ובהכרעות .חל אפוא פיחות ניכר בכוח הפוליטי של
תנועות ההתיישבות ושל חוגים עירוניים שונים שלא סרו למשמעתם של מנהלי
המפלגה .ההתפתחות הלא מאוזנת ,כלומר התעצמות המנגנון לכדי כוח עיקרי,
דומיננטי ,בחייה הפנימיים של מפא"י ,הייתה שינוי כמותי שחולל שינוי איכותי.
נוסף על כך ואף חשוב יותר :התעצמות המנגנון הייתה כאמור חלק ממכלול
][489