Page 67 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫מוסדות‪ ,‬חברים‪ ,‬עסקנים והנהגה‬

‫המדינית הורכבה משרי מפא"י )דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬משה שרת‪ ,‬אליעזר קפלן‪ ,‬דוד רמז‪,‬‬

‫גולדה מאיר‪ ,‬לוי אשכול‪ ,‬דב יוסף‪ ,‬זלמן שזר(‪ ,‬אישיה הבכירים בסוכנות )ברל לוקר‪,‬‬
‫לוי אשכול‪ ,‬אליהו דובקין(‪ ,‬נציגיה בכנסת )יוסף שפרינצק‪ ,‬מאיר גרבובסקי‪-‬ארגוב‪,‬‬
‫זלמן ארן‪ ,‬אליעזר ליבנשטיין‪-‬ליבנה‪ ,‬יונה כסה‪ ,‬יחיאל דובדבני( ובהסתדרות‬

‫העובדים )פנחס לבון ואחר כך מרדכי נמיר‪ ,‬בבה אידלסון( ואנשי לשכת המפלגה‬
‫)זלמן ארן‪ ,‬רפאל בש‪ ,‬יונה גולדברג‪-‬יגול‪ ,‬זאב הרינג‪ ,‬יונה כסה(‪ .‬חברי הוועדה‬
‫המדינית לא נבחרו לתפקידם אלא שובצו לוועדה מכוח תפקידיהם באישור המרכז‪.‬‬
‫עם זאת היה בוועדה המדינית יסוד מסוים של ייצוג‪ ,‬שהרי מנהיגים כמו בן‪-‬גוריון‬
‫ושרת נשענו על תמיכה רחבה של חברי המפלגה ואחדים מהם‪ ,‬כמו אשכול ומאיר או‬

‫שפרינצק ולבון‪ ,‬ייצגו קבוצות חשובות במפא"י‪.‬‬

‫הקמת הוועדה המדינית והוועדה המרכזת בספטמבר ‪ ,1950‬והקמת המזכירות‬
‫המצומצמת בראשות ארגוב בשלהי ‪ 1951‬לצד הוועדה המדינית‪ ,‬ביטאו ללא ספק‬
‫ִמרכוז של הסמכות המפלגתית והידוק הקשר בין המנגנון המפלגתי ובין צמרת‬
‫המפלגה בראשות בן‪-‬גוריון‪ .‬על פי תקנון המפלגה 'הוועדה המדינית מקיימת דיונים‬
‫בשאלות מדיניות‪-‬פנים ומדיניות‪-‬חוץ‪ ,‬שמחייבות הכרעה מהירה או שיש צורך‬
‫להכינן לפני שיובאו להכרעת המרכז'‪ 28.‬לפי דברי ארן בינואר ‪ 1951‬בוועדת הארגון‬

‫של המפלגה‪ ,‬הוחלה סמכות של הוועדה המדינית גם בענייני פנים עוד לפני ניסוח‬
‫התקנון‪ ,‬והיא 'מתאמת את פעולות המפלגה במוסדות המדינה‪ ,‬ההסתדרות‬

‫וההסתדרות הציונית'‪29.‬‬

‫מלשון התקנון ומעצם הדיונים וההחלטות שהתקבלו בוועדה המדינית במגוון‬
‫עניינים – מדיניות חוץ וביטחון‪ ,‬כלכלה‪ ,‬קואליציה‪ ,‬מינויים‪ ,‬איגוד מקצועי‪ ,‬התנועה‬
‫הציונית‪ ,‬החיים המפלגתיים הפנימיים – אפשר להבין כי היא הייתה שולחן הכרעות‬

‫מפלגתי‪ .‬ראשית‪ ,‬הוועדה המדינית הייתה גוף חדש ששלט במפא"י פנימה‪ ,‬אם כי לא‬
‫היא ניהלה את פעולות השטח במפלגה‪ ,‬עובדה שהקנתה יתרון לעסקני המטה‬
‫והסניפים שניהלו את המפלגה ‪ 30;˙È˘ÚÓ‬שנית‪ ,‬במידה מוגבלת הוועדה המדינית‬

‫ויסתה‪ ,‬לעתים בשיתוף הסיעה‪ ,‬את הפעולה של נציגי מפא"י בגופי המדינה והחברה‪.‬‬
‫בעניינים מדיניים למשל לא נמצא שהיא הייתה מוסד מכריע‪ .‬בן‪-‬גוריון נזהר‬
‫מהחלטות על עניינים ממלכתיים בגופים מפלגתיים‪ .‬הוועדה המדינית אולי הייתה‬

‫יכולה להיות זירה לקבלת החלטות מפלגתיות שיחייבו את נציגיה בגופים השונים‪,‬‬

‫תקנון ‪ ,1951‬חלק א‪ ,‬סעיף ‪.6‬‬ ‫‪28‬‬
‫ועדת הארגון‪ ,28.1.1951 ,‬אמ"ע‪.2-7-1951-24 ,‬‬ ‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫מבחינת הניהול השוטף של חיי המפלגה הובאו אליה בעיקר ענייני איוש‪ ,‬כפי שנראה להלן‪,‬‬

‫סכסוכים קשים דוגמת אלו שהתגלעו בעכו )ועדה מדינית‪ ,16.5.1951 ,7.5.1951 ,‬אמ"ע‪,‬‬
‫‪ (2-26-1951-8‬וסביב יומון המפלגה 'הדור' )ועדה מדינית‪ ,13.7.1953 ,25.6.1953 ,‬שם‪,‬‬

‫‪ (2-26-1953-12‬או ענייני מימון המפלגה )ועדה מדינית‪ ,7.7.1952 ,‬שם‪.(2-26-1952-11 ,‬‬

‫]‪[59‬‬