Page 2 - etmol 59
P. 2
העורך :שלמה שבא * to s.
מועצת המערכת :פרופ׳ שלמה סימונסון ,ד״ר שלמה שביט,
ד״ר שלמה נצר ,פרופ׳ יוסף גורני
המעצב :אדר דריאן
מינהלה :יוסף אלקוני
המערכת :עת־מול ,בנין ויקטור ואדראה קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
הפצה ומנויים :ת.ד 23078 .־־ תל־אביב ,61230טלפון 236561־03
סדר לוחות והדפסה :דפוס חדקל בע״מ -תל־אביב
^ עטתתווןו לתולדוותת אאררץע ייששרראאלל וועטםח ייששרראאלל מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות
התוכן 500השנים הנשכחות
צילום השער -ת ב לי ט ארון קוד ש על סורג של הבימה אלו הן השנים שבין מדד בר־כוכבא ובין הכיבוש הערבי ) :(636-135חמו
בבית־הכנסת בסוסיה שבהרי יהודה מהמאה הששית; שני המלחמוח הגדולוח ,שקט בא לארץ .האברים חזרו לחרוש אח האדמה,
מאמרים בחוברת זו ,וכן הרשימה בעמוד זה ,דנים בישוב החכמים ללמוד חורה ,הסוחרים לסחור ,הפונדקים למכור שיכר ,הבטלנים
היהודי בארץ במאות הראשונות של הספירה .בעמוד 3מספר לשבח בשערי העיר ,הנוודים לנוד ,האומנים למלאכה ,הסקרנים -לנסוע לדאוח
ד״ר צבי אילן על כ שלושים ישובים יהודים בגליל־העליון
שהיו מעין ״ מו ב ל ע ת יהודית״ במשך כאלף שנים; בעמוד 14 פלאי רומי ,ומספרי המעשיוח -לחמם לב שומעיהם בסיפורים ישנים.
כותב פרופ׳ אשר עובדיה על רצפות הפסיפס בארץ ,דן בבעיה
אם היו רצפות אלו יצירות אמנות מקוריות ומיוחדות ,ומגלה, מעט יש בידינו בכחובים על אוחו זמן .ההיסטוריה אוהבח מלחמוח ,מרידוח,
כי המסורת היהודית התייחסה בסובלנות ליצירות־אמנות גיבורים .האגדוח מעריצוח זמנים כאלה .לימי שקט ול״ימי קטנוח״ -אין
בבתי־כנסת גם אם היו של דמויות או שהיו בהן סמלים זרים ההיסטוריה מקדישה חשומח־לב רבה ,היא בזה להם קצח .אבל אנו הרי
• פרופ׳ דן מירון קובע בעמוד ,6כי ב שנות ה־ 80של ה מ א ה
הקודמת חל מפנה במצבה של הספרות העברית -היא פנתה יודעים ,כי מזמנים שכאלה נעשיח ההיסטוריה.
לקהל רחב יותר ,מספר הקוראים גדל ,מספר הספרים גדל וקם
יסוד להוצאות ספרים • מלחמת העדות בלבנון לא נתחד שה אין אנו יודעים פרטים רבים על 500השנים הדאשוגוח של הספירה בארץ ועל
; בשנים האחרונות ,היא נמשכת היהודים בה .מעט ספרים בידינו על אוחו זמן והחקופה נחקרה מעט .הרושם
כבר בצורות שונות כ־ 125שנים הוא ,כאילו נעזבה הארץ מיהודיה ,חם שלטון עברי ,חמה יצירה עבדיח .אנו
והיהודים נמצאו כבר אז בין הפ חוזרים ושונים ומכריזים על ״אלפיים שנוח גלוח״ ־ מוסיפים מכאן ומכאן -
טי ש והסדן; פרופ׳ מאיר בניהו ועדיין לא הצלחנו להחדיר לחודעה ,כי אין אלו ״אלפיים שנוח גלוח״ -גם אם
כותב בעמוד 9על היחס ליהודים נאמר כך בהימנון -ויש להפחיח מהן לכל הפחוח 500שנה מהחחלח
בדמשק באותם ימים ועל הדי ה״אלפיים״ אם לא יוחה אלו שנים שיהודים רבים חיו עדיין בארץ ,יחידים
המאבק בגליל • אוגוסט זלצמן וקהילוח; בחקופה זו היוו עדיין היהודים עיקר ודוב בחלקים גדולים של הארץ,
הוא אחד הצלמים הראשונים של
ירושלים ואחד מאמני־הצילום וכפריהם ,עיירוחיהם ועריהם החפרשו בה בצפון ובדרום ובמרכז.
הגדולים אז; על האיש שביקר
בארץ ב א מ צ ע ה מ אה ה קוד מ ת והו ואז נכחבו בארץ יצירוח גדולוח בהלכה ,בחוק ,במשפט ,באגדה ־ המשגה
ציא לאור אלבומים של צילומיה והחלמוד הארצישראלי; ואז נוצרח כאן ספרוח רחבה ויפה -המדרשים ,ופיוט
האלבום של זלצ^יו כותב ניסן פרץ ,אוצר מדור הצילום גדול ־ זה המכונה ״ארצישראלי״ .זה הזמן של נשיאים המושלים זה אחר זה,
במוזיאון י שראל )עמודים • (13-11שולמית לסקוב מספ רת הקושרים יחסים טובים עם השלטון הרומאי; זה זמן של מוסדוח יהודים
על אחד ממפעליו הרבים של יוסף טרומפלדור -הקבוצה עצמאים במידה רבה -סנהדרין ,פרנסים ,חבודוח ,המקיימים קשרים הדוקים
אשר הקים במגדל ב שנת ) 1911עמוד • (17עזרא המנחם עם הקהילוח היהודיוח שקמו במקומוח שונים; זה זמן של בחי־משפט ובחי־
מוסיף פרטים על ״ שומר האוצר״ של אפ״ ק • רוב סוחרי דין; של חכמים וגדולים ,של אכרים ועובדי־אדמה ,של משא־ומחן וממכר ויבוא
ה ע תי קו ת בפרס היו יהודים -כותב עזריה לוי )בעמוד (20
ומספר על דרכי הממכר של כתבי־יד ו ע תי קו ת בארץ זו • ד״ר ויצוא ויצירה רבה בשטחים שונים.
אילנה קדמי מגלה בעמוד 22מיהו הסייד בשירו של נתן
אלתרמן ומגלה א ת צפונותיו של שיר לא מובן מ״הטור זה זמן שבו קמים בחי־כגסח ובחי־ציבור בכל ישובי הארץ ,שהם גם מעשי־
ה שביעי״ שפירסם המשורר ב־ • 1943בעמוד אחרון - אדריכלוח חשובים; זה זמן של יצירוח־אמנוח יפוח -מאוח פסיפסים ,קידוח
מצויירים ,חבליטים .זה זמן של יצירח עם על אדמחו ,ובראשיחה של החקופה
קריקטורות ומ שמעותן זה אולי בעצם הזמן של ״הרפובליקה היהודיח היוצרח״ האמיחיח ,וממה שנוצר
״עתמול״ אז -בספר ,ברוח ובאבן ־ אנו חיים עד היום.
שי לידידיך ולבני משפחתך
שלח שיק ע׳׳ס 4200שקל למערכת עתמול בזמן האחרון יצא בהוצאח יד בן צבי הספר ״ארץ ישראל מחורבן ביח שגי ועד
)ת.ד - 23078 .תל־אביב(61230 , הכיבוש המוסלמי״ והוא אסופח מאמרים גדולה של חוקרים רבים על אוחה
חקופה מצדדיה השוגים .בימים אלה יצא כרך נוסף בעבודה זו ״ארכיאולוגיה
של ארץ־ישראל בחקופה הרומיח־ביזאנטיח״ מאח יורם צפריר .ספר אחר על
זמן זה הוא ״חיי העיר בארץ־ישראל בשלהי העח העחיקה״ ,מחקר מלא עניין
מאח ירון דן ,חוקר צעיר שנפטר לצערנו.
בשער חוברח זו מופיע צילום של חבליט מביח־הכנסח בסוסיה ,המעיד -
כמאוח פריטים אחרים שנחשפו מאז -על יצידוח אמגוח שנוצרו באוחם ימים.
שגי מאמרים בחוברח זו דנים בנושאים שונים של אוחה חקופה .השער נפחח,
ואפשר ונזכה למחקרים וספרים רבים שיגלו לנו פניה של אוחה חקופה וישרו
עלינו מכוחה ורוחה.
