Page 5 - etmol 59
P. 5
הישובים היהודיים בגליל העליון מראה הגליל דרך שער בית־כנסת
בהרי צפת: קברי צדיקים
צפת -שרידים מ ת קו פ ת בית שני ,המ שנה והתלמוד ,הת קופה על רציפות היישוב גם תעיד העובדה שברבים מהכפרים
המוסלמית ,הממלוכית והעותמאנית .מרכז רותני וכלכלי במאה בהם חיו יהודים לאחר התקופה הביזאנטית נמצאו שרידי
בנייני בתי״כנסת או שרידים מעוטרים של בתי״כנסת שהם
ה־ 6ו .קברי צדיקים. עצמם עדיין לא נתגלו .כך בברעם ,עלמה ,דלתון ,גוש״
בידיה -שרידים מ ת קו פ ת המ שנה והתלמוד וה ת קופה הצלבנית,
חלב ,עמוקה ,כפר חנניה ,מירון ,פקיעין ופרעם.
הממלוכית והתורכית .קברי צדידים. פרט מאלף שיש לשים אליו לב הוא כי בכל אחד
אבגית־יבניח -שרידים מי מי בית־שני .קברי צדיקים. מהיישובים הללו ,כמעט בלי יוצא מהכלל ,יש קברי צדי
עין־זיחים -שרידים מ ה ת קו פ ה הצלבנית ,מ מ לו כי ת ועותמאנית. קים .נראה כי המסורות נוצרו באותם כפרים שחיו בהם
יהודים ,שהעבירו מסורת על אישים נודעים ,מימי המקרא,
קברי צדיקים .ישיבה ב מ א ה ה־ 6ו . המשנה והתלמוד שקבריהם נמצאים בכפרים שלהם והם היו
גוש־חלב ־ שרידים מי מי בית־שני 2 ,בתי־כנסת מ ת קו פ ת ה תל נערצים על יהודי המקום והגולה ,שבאו להשתטח על קברי
מוד .שרידים מ ה ת קו פ ה ה מו סל מי ת הראשונה ו מהת קופה הצל
צדיקים אלו.
בנית .קברי צדיקים. יש אמנם כמה מקומות של יישובים עם מסורות על קברי
עמוקה -שרידים מבית-כנסת מתקופת התלמוד ,מהתקופה צדיקים ,בלי שנתגלו בהם עדיין ,שרידים של ישוב יהודי
מאז ימי הביניים .כך במרות־מארוס )לפי תעודה מהגניזה(,
המוסלמית והצלבנית .קבדי צדיקים. בקציון ובחורבת שמע )מקום קבר שמאי( .אבל רשאים אנו
דלתון ־ בית-כנסת מ ת קו פ ת התלמוד ,שרידים מ ה ת קו פ ה המוסל להסיק מהכלל ,שבכל היישובים שהיו בהם קברי צדיקים -
מית והצלבנית .קברי צדיקים. היו קהילות יהודיות שזכרן לא הגיע אלינו עדיין.
נבוריה -בית-כנסת מ ת קו פ ת התלמוד ,שרידים מה ת קופ ה הצל נסכם ונאמר -המקורות והמימצאים מלמדים אותנו שאין
כגליל העליון ראוי לכינוי ״ארץ היהודים״ .בידינו עדויות
בנית .קברי צדיקים. על חיים יהודיים רצופים שם במשך קרוב לאלפיים שנה.
קדש -שרידים מהתקופה המקראית והמוסלמית .קברי צדיקים. לאחר תקופת פער לא ארוכה שבו יהודים בדור האחרון
כפר ברעם -בית-כנסת מ ת קו פ ת התלמוד ,שרידים מ ה ת קו פה והקימו מחדש את היישובים שנקראו בשמות העתיקים -
עלמה ,דלתון ,פקיעין־חדשה ,ביריה ,מירון ועמוקה .בכך
הצלבנית .קבדי-צדקים. הם ממשיכים רצף יהודי עתיק ,שאנו מוסיפים לחפש עוד
קסמא )?( -מופיעה ב מקוד א חד בלבד ב ת קו פ ה הצלבנית ויתכן
עדויות אודותיו.
שיש כאן שיבוש.
כפר חנניה -בית-כנסת מ ת קו פ ת התלמוד ,שרידים מ ה ת קופה
ה מוסל מי ת ,צלבנית ,מ מ לו כי ת ועות׳מאנית .נקודת הגבול הדרו
מית של הגליל העליון לפי המשנה.
מירון -בית-כנסת מ ה ת קו פ ה התל מודית ,שרידים מה ת קופ ה
הצלבנית והעותמאנית .קברי צדיקים.
חירבח שמע -בית-כנסת מהתקופה התלמודית .קברי צדיקים.
כפר סמא -שדידים מבי ת־כנ סת מה ת קופ ה ה תל מודי ת.
עלויה -שרידים מ ה ת קו פ ה הצלבנית.
מרות -שרידים מימי בית־שני ,בית-כנסת מ ת קופ ת התלמוד,
קברי צדיקים.
עלמה -שרידים מבי ת-כנ ס ת ב ת קו פ ת התלמוד ,שרידים מ ה ת קו
פה הצלבנית ,ממלוכית ועותמאנית.
פקיעין־בקע -שרידים מי מי בית-שני ,שרידי בית-כנס ת מ ת קו פ ת
התלמוד ושרידים מהתקופה העות׳מאנית .קברי צדיקים .יהודים
נאחזו בכפר עד ימינו אלו.
חרבת קציון ־ בית־כנסת מ ת קו פ ת ה תל מוד שזיהויו אינו בטוח.
קברות צדיקים.
עכברה ־ שרידים מבית-שני ,שרידים מבית־הכנסת בתקופת
התלמוד .קברי צדיקים.
באר־שבע הגלילית -שרידים מבית־שני ,כ תוב ת ארמית מ ת קו פ ת
התלמוד .נקודת גבול דרומית של הגליל העליון.
בצפון רמת כותים ובקעת חולה:
תצור -שרידים מ ת קו פ ת המקרא ,בית-שני וה ת קופ ה המוסלמי ת.
תלה -שרידים מתקופת בית־שני.
יסור־המעלה -בית-הכנסת מ ת קופ ת התלמוד.
חרבת אשף -שרידים מבי ת־הכנסת ב ת קופ ת התל מוד.
מערות מעריה -שרידים מבית-כנסת מ ת קו פ ת התל מוד.
בניאס -שרידים מימי בית־שני והתקופה המוסלמית .קברי
צדיקים .קהילה רבנית וקהילה קראית במ אה ה-ן ו 2-ו .
ג׳עוני -שרידים מבית־כנסת ב ת קו פ ת התלמוד.
חירבת שורה -בית־כנסת מ ה ת קו פ ה ה תל מודי ת.
חירבת נסור -בית-כנסת מה תקופ ה התלמודית.
חירבת סובה ^ בית־כנסת מהתקופה התלמודית.
פרעם ־ שרידים מבית־כנסת מהתקופה התל מודית.
