Page 22 - etmol 59
P. 22

‫מיהו הסייד בשיו של אלתומןז‬

‫נתן אלתרמן פירסם במשך כשלושים שנה‬

   ‫שירי תגובה‪ ,‬לעג‪ ,‬מאבק וסטירה שהיו‬
   ‫ביטוי הישוב היהודי ושימשו דגל וסמל‬

‫שהם נכתבו לזמנם ושניהם לא נכללו אחר‪-‬כך בספריו‪ ,‬אחד‬             ‫נתן אלתרמן היה משורר לירי שספריו הם מן החשובים‬
     ‫מפני שאלתרמן סבר שלא יובן והשני ‪ -‬כיוון שטעה בו‪.‬‬          ‫בשירה העברית של זמננו‪ ,‬הוא כתב גם פזמונים שרבים‬
                                                               ‫מושרים עד היום בהנאה‪ .‬אבל נתן אלתרמן היה גם משורר‬
‫בשנת ‪ 1943‬לחמו האנגלים והרוסים בגרמנים שהיו עדיין‬              ‫שעקב בשירים בצורה קבועה אחרי המאורעות שהתרחשו‬
‫בשיא כוחם‪ .‬כבר הגיעו ידיעות ברורות על הרצח שרוצחים‬             ‫נגד עיניו והגיב עליהם‪ .‬היתה זו תקופת המאבק שלפני‬
‫הגרמנים ביהודי אירופה‪ .‬בארץ המשיכו האנגלים ברדיפות‬             ‫המדינה ותקופת הבראשית שלאחר קום המדינה‪ ,‬ושיריו־‬
‫הישוב היהודי ‪ -‬גירשו מעפילים‪ ,‬חיפשו נשק ובלשו כנגד‬             ‫טוריו היו נקראים על״ידי רבים והשפיעו על רבים‪ ,‬גם על‬
‫היישוב ומוסדותיו‪ .‬אלתרמן פירסם באותו שנה ‪ 46‬״טו­‬               ‫אלו שהנהיגו את המאבק‪ .‬שיריו היו לעתים דגל וסמל ודבר‬
‫רים״‪ .‬רק ‪ 19‬מהם כינס בספריו ו‪ 27-‬נשארו מחוץ להם‪ .‬שני‬
‫השירים ‪ -‬שעליהם מסופר כאן ‪ -‬לא הופיעו כאמור‪,‬‬                                                    ‫המצפון‪ .‬לעתים גם היו נשק‪.‬‬
                                                               ‫שירתו האקטואלית של אלתרמן מתחלקת לשלושה של­‬
                                                      ‫בספרים‪.‬‬  ‫בים‪ :‬מעין פרוזדור שהוא מדורו ״רגעים״ שפירסם בעתון‬
                                                               ‫״הארץ״ בשנים ‪ .1943-1934‬בזמן הראשון פירסם במדור‬
                    ‫עונת הסיוד‬                                 ‫זה שירי־הווי והומור קטנים‪ ,‬שלא עסקו במאורעות היום‬
                                                               ‫הגדולים‪ ,‬אולם משעה שהחמיר המצב בעולם והגיע עד סף‬
‫הראשון בשירים הוא ״עונת הסיוד״ שהופיע ב‪ 5-‬למאי‬                 ‫מלחמה ‪ -‬הוקדשו רוב שירי המדור לעניינים אקטואלים‪.‬‬
‫‪ .1943‬זהו בעצם שיר‪-‬חידה‪ ,‬כל הקורא אותו עתה יבין חלקו‬           ‫השלב השני של שירתו ‪ -‬הטרקלין ‪ -‬הם שירי ״הטור‬
‫ורובו לא יבין‪ .‬גם אלו שקראוהו באותו חודש מאי לא‬                ‫השביעי״ שפירסם ב״דבר״ בשנים ‪ 1967-1943‬והם שירים‬
                                                               ‫שעקבו אחרי מאורעות מלחמת העולם‪ ,‬השואה‪ ,‬המאבק‬
                                                               ‫וראשית ימי המדינה‪ .‬מדור זה נקרא ״הטור השביעי״ מאחר‬
                                                               ‫שהופיעו בטור זה של העתון‪ ,‬אחר״כך עבר העתון לתשעה‬
                                                               ‫טורים אולם שם המדור נשאר כקודם‪ .‬״טרקלין העל״ של‬
                                                               ‫שירתו‪ ,‬הוא הספר ״עיר היונה״‪ ,‬שפורסם בשנת ‪ ,1957‬ובו‬
                                                               ‫ביקש אלתרמן כמו לסכם את התקופה ומאורעותיה ‪ -‬את‬

                                                                                       ‫המאבק על המדינה ואת קום המדינה‪.‬‬
                                                               ‫בשלושה שלבי שירה אלה אנו מתקרבים להגדרה של‬
                                                               ‫המשורר כהיסטוריון‪ ,‬ואמנם‪ ,‬בשעה שכינס אלתרמן את‬
                                                               ‫שירי העתון‪ ,‬בספרים ‪ -‬וזאת עשה שלוש פעמים ‪ -‬היה אחד‬

                                                                   ‫מקני״המידה שלו לכינוס השירים ‪ -‬מה ערכם ההיסטורי‪.‬‬
                                                               ‫השירים מכילים לעתים ערכים ליריים‪ ,‬כמיטב השירה‬
                                                               ‫שאין לה כוונה אקטואלית‪ .‬אבל לעתים קרובות הם מאירים‬
                                                               ‫פרקי היסטוריה והתרחשויות יותר ממאמרים פוליטיים‬

                                                                                                      ‫רבים וספרי היסטוריה‪.‬‬
                                                               ‫ה״טור השביעי״ ‪ -‬השלב העיקרי בשירה האקטואלית‬
                                                               ‫של אלתרמן ‪ -‬הוא סיפורה של תקופה‪,‬של מאבק ונצחון‪.‬‬
                                                               ‫המשורר לא נרתע משום בעיה שעלתה וצפה בחיי הציבור‪.‬‬
                                                               ‫הוא קלט‪ ,‬הצליף ולחם‪ ,‬לפי מצפונו והרגשתו וצורת השיר‬
                                                               ‫נתנה להם כוח רב יותר‪ :‬ילדה‪ ,‬הנגרפת לסיפון אניה‬
                                                               ‫״עיוורה מדמעות״ ‪ -‬באחת משיריו על ההעפלה ‪ -‬מזעזעת‬
                                                               ‫אותנו יותר מאמירה כוללנית על מעפילים המתנגדים לגי­‬
                                                               ‫רוש‪ .‬אלתרמן יצא בשירתו ‪ -‬בעיקר ב״טור השביעי״ ‪ -‬מן‬
                                                               ‫הסיפור הפרטי אל האמירה וההכללה החינוכית‪ .‬אלתרמן‬
                                                               ‫מספר על ילדה הנלחמת בחיילים האנגלים ותוך כך הוא‬
                                                               ‫מעלה את הבעיה‪ ,‬מה מותר ליישוב היהודי בארץ‪ ,‬לתבוע‬

                                                                                        ‫מילדה המפליגה בספינת המעפילים‪.‬‬
                                                               ‫שני שירים מן השנה הראשונה של פירסום ה״טור‬
                                                               ‫השביעי״ ב״דבר״ ‪ -‬היא שנת ‪ - 1943‬פורשים לפנינו חלק‬
                                                               ‫מהאמצעים בהם השתמש אלתרמן כדי להביע את דעותיו‪.‬‬
                                                               ‫באמצעות שני שירים אלה קורמים האירועים עור וגידים‬
                                                               ‫והופכים גם לסיפור מרתק‪ .‬כל שיר מבוסם על אירוע‬
                                                               ‫מסויים שקרה סמוך לכתיבתו‪ .‬הישגיהם של שירים אלו‬

                                                               ‫נמדדים בעובדה שגם בחלוף השנים לא נם ליחם‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‬

                                                               ‫‪22‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26