Page 22 - etmol 59

‫מיהו הסייד בשיו של אלתומןז‬

‫נתן אלתרמן פירסם במשך כשלושים שנה‬

‫שירי תגובה‪ ,‬לעג‪ ,‬מאבק וסטירה שהיו‬
‫ביטוי הישוב היהודי ושימשו דגל וסמל‬

‫שהם נכתבו לזמנם ושניהם לא נכללו אחר‪-‬כך בספריו‪ ,‬אחד‬ ‫נתן אלתרמן היה משורר לירי שספריו הם מן החשובים‬
‫מפני שאלתרמן סבר שלא יובן והשני ‪ -‬כיוון שטעה בו‪.‬‬ ‫בשירה העברית של זמננו‪ ,‬הוא כתב גם פזמונים שרבים‬
‫מושרים עד היום בהנאה‪ .‬אבל נתן אלתרמן היה גם משורר‬
‫בשנת ‪ 1943‬לחמו האנגלים והרוסים בגרמנים שהיו עדיין‬ ‫שעקב בשירים בצורה קבועה אחרי המאורעות שהתרחשו‬
‫בשיא כוחם‪ .‬כבר הגיעו ידיעות ברורות על הרצח שרוצחים‬ ‫נגד עיניו והגיב עליהם‪ .‬היתה זו תקופת המאבק שלפני‬
‫הגרמנים ביהודי אירופה‪ .‬בארץ המשיכו האנגלים ברדיפות‬ ‫המדינה ותקופת הבראשית שלאחר קום המדינה‪ ,‬ושיריו־‬
‫הישוב היהודי ‪ -‬גירשו מעפילים‪ ,‬חיפשו נשק ובלשו כנגד‬ ‫טוריו היו נקראים על״ידי רבים והשפיעו על רבים‪ ,‬גם על‬
‫היישוב ומוסדותיו‪ .‬אלתרמן פירסם באותו שנה ‪ 46‬״טו­‬ ‫אלו שהנהיגו את המאבק‪ .‬שיריו היו לעתים דגל וסמל ודבר‬
‫רים״‪ .‬רק ‪ 19‬מהם כינס בספריו ו‪ 27-‬נשארו מחוץ להם‪ .‬שני‬
‫השירים ‪ -‬שעליהם מסופר כאן ‪ -‬לא הופיעו כאמור‪,‬‬ ‫המצפון‪ .‬לעתים גם היו נשק‪.‬‬
‫שירתו האקטואלית של אלתרמן מתחלקת לשלושה של­‬
‫בספרים‪.‬‬ ‫בים‪ :‬מעין פרוזדור שהוא מדורו ״רגעים״ שפירסם בעתון‬
‫״הארץ״ בשנים ‪ .1943-1934‬בזמן הראשון פירסם במדור‬
‫עונת הסיוד‬ ‫זה שירי־הווי והומור קטנים‪ ,‬שלא עסקו במאורעות היום‬
‫הגדולים‪ ,‬אולם משעה שהחמיר המצב בעולם והגיע עד סף‬
‫הראשון בשירים הוא ״עונת הסיוד״ שהופיע ב‪ 5-‬למאי‬ ‫מלחמה ‪ -‬הוקדשו רוב שירי המדור לעניינים אקטואלים‪.‬‬
‫‪ .1943‬זהו בעצם שיר‪-‬חידה‪ ,‬כל הקורא אותו עתה יבין חלקו‬ ‫השלב השני של שירתו ‪ -‬הטרקלין ‪ -‬הם שירי ״הטור‬
‫ורובו לא יבין‪ .‬גם אלו שקראוהו באותו חודש מאי לא‬ ‫השביעי״ שפירסם ב״דבר״ בשנים ‪ 1967-1943‬והם שירים‬
‫שעקבו אחרי מאורעות מלחמת העולם‪ ,‬השואה‪ ,‬המאבק‬
‫וראשית ימי המדינה‪ .‬מדור זה נקרא ״הטור השביעי״ מאחר‬
‫שהופיעו בטור זה של העתון‪ ,‬אחר״כך עבר העתון לתשעה‬
‫טורים אולם שם המדור נשאר כקודם‪ .‬״טרקלין העל״ של‬
‫שירתו‪ ,‬הוא הספר ״עיר היונה״‪ ,‬שפורסם בשנת ‪ ,1957‬ובו‬
‫ביקש אלתרמן כמו לסכם את התקופה ומאורעותיה ‪ -‬את‬

‫המאבק על המדינה ואת קום המדינה‪.‬‬
‫בשלושה שלבי שירה אלה אנו מתקרבים להגדרה של‬
‫המשורר כהיסטוריון‪ ,‬ואמנם‪ ,‬בשעה שכינס אלתרמן את‬
‫שירי העתון‪ ,‬בספרים ‪ -‬וזאת עשה שלוש פעמים ‪ -‬היה אחד‬

‫מקני״המידה שלו לכינוס השירים ‪ -‬מה ערכם ההיסטורי‪.‬‬
‫השירים מכילים לעתים ערכים ליריים‪ ,‬כמיטב השירה‬
‫שאין לה כוונה אקטואלית‪ .‬אבל לעתים קרובות הם מאירים‬
‫פרקי היסטוריה והתרחשויות יותר ממאמרים פוליטיים‬

‫רבים וספרי היסטוריה‪.‬‬
‫ה״טור השביעי״ ‪ -‬השלב העיקרי בשירה האקטואלית‬
‫של אלתרמן ‪ -‬הוא סיפורה של תקופה‪,‬של מאבק ונצחון‪.‬‬
‫המשורר לא נרתע משום בעיה שעלתה וצפה בחיי הציבור‪.‬‬
‫הוא קלט‪ ,‬הצליף ולחם‪ ,‬לפי מצפונו והרגשתו וצורת השיר‬
‫נתנה להם כוח רב יותר‪ :‬ילדה‪ ,‬הנגרפת לסיפון אניה‬
‫״עיוורה מדמעות״ ‪ -‬באחת משיריו על ההעפלה ‪ -‬מזעזעת‬
‫אותנו יותר מאמירה כוללנית על מעפילים המתנגדים לגי­‬
‫רוש‪ .‬אלתרמן יצא בשירתו ‪ -‬בעיקר ב״טור השביעי״ ‪ -‬מן‬
‫הסיפור הפרטי אל האמירה וההכללה החינוכית‪ .‬אלתרמן‬
‫מספר על ילדה הנלחמת בחיילים האנגלים ותוך כך הוא‬
‫מעלה את הבעיה‪ ,‬מה מותר ליישוב היהודי בארץ‪ ,‬לתבוע‬

‫מילדה המפליגה בספינת המעפילים‪.‬‬
‫שני שירים מן השנה הראשונה של פירסום ה״טור‬
‫השביעי״ ב״דבר״ ‪ -‬היא שנת ‪ - 1943‬פורשים לפנינו חלק‬
‫מהאמצעים בהם השתמש אלתרמן כדי להביע את דעותיו‪.‬‬
‫באמצעות שני שירים אלה קורמים האירועים עור וגידים‬
‫והופכים גם לסיפור מרתק‪ .‬כל שיר מבוסם על אירוע‬
‫מסויים שקרה סמוך לכתיבתו‪ .‬הישגיהם של שירים אלו‬

‫נמדדים בעובדה שגם בחלוף השנים לא נם ליחם‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‬

‫‪22‬‬