Page 23 - etmol 59

‫אלתרמן בבית קפה‪ ,‬כל יום ששי ״טור׳‬ ‫הבינוהו כולו‪ ,‬שכן האנגלים אסרו לדון בנושא השיר‪ ,‬אבל‬
‫אלתרמן בפיקחות הערים עליהם ופירסם מה שהצנזורה‬
‫ב״דבר״ של הראשון ביוני ‪ 1943‬נתפרסמה תמונה של‬
‫שתי נשים צעירות‪ :‬צביה לובטקין וטוסיה אלטמן‪ ,‬ממנהי­‬ ‫האנגלית אסרה‪.‬‬
‫גות התנועות החלוציות בפולין ומראשי המחתרת היהודית‬ ‫אותו זמן נקראו צעירי היישוב להתגייס לצבא הבריטי‪,‬‬
‫בפולין‪ .‬הודעה מסרה‪ :‬״עשרה ימים נמצאת כבר אצלנו‬ ‫כדי להילחם בגרמנים המאיימים על העולם‪ .‬האנגלים רצו‬
‫הידיעה כי נפלתן בקרב‪ .‬בטלגרמה הראשונה נפלה שגיאת‬ ‫שהגיוס ייעשה בלשכות־גיום שהם פתחו‪ ,‬אבל מוסדות‬
‫כתיב‪ ,‬אם‪-‬כי ברור למדי מה היא אומרת‪ .‬נאחזנו ביתקוה‬ ‫היישוב רצו שגיוס זה ייעשה על״ידם‪ ,‬כדי שתהיה ביקורת‬
‫שמא לא נכון הדבר‪ ,‬והנה הטלגרמה ההורסת כל אשליה ‪-‬‬ ‫על המתגייסים‪ ,‬כדי שאפשר יהיה להמשיך בקשר אתם‬
‫בענייני ״הגנה״ וכדי שיקבלו עליהם את מרות ההנהגה‬
‫כי אכן אמת הדבר‪.‬״‬ ‫היישובית‪ .‬האנגלים נאלצו להסכים להסדר זה‪ ,‬שאם לא כן‬
‫נפילתן של שתי הלוחמות עורר זעזוע ביישוב‪ ,‬ואלתרמן‬ ‫לא היו כמעט מתגייסים יהודים בארץ ‪ -‬אבל עשו את הכל‬
‫פירסם ״טור״ לזכרן‪ .‬טורי אלתרמן כאמור‪ ,‬היו טורי‬ ‫כדי להכשיל את הלשכות היישוביות‪ .‬הם חשדו כי לשכות‬
‫מלחמה‪ ,‬תגובה‪ ,‬לעג‪ ,‬זעם‪ .‬הפעם היה זה טור של אבל‪.‬‬ ‫אלו יש להן קשר עם ״ההגנה״ וגם בשיאה של המלחמה‬
‫המוטו שלו היה‪ :‬״צביה גרה בשכנות המידית עם המוות‪.‬‬
‫טוסיה נמצאה אצל צביה״‪ .‬והשיר פנה אל הנערה היהודית‬ ‫בגרמנים‪ ,‬עשו האנגלים את הכל כדי להילחם ב״הגנה״‪.‬‬
‫בחודש אפריל ‪ 1943‬פרצו שוטרים ובלשים אנגלים‬
‫הלוחמת‪:‬‬ ‫ללשכת הגיוס בתל״אביב וערכו בה חיפוש כדי למצוא‬
‫הוכחות לקיום קשרים עם ה״הגנה״ ול״מעשי אלימות״‪.‬‬
‫כן היית בביתו של העם המומת‬ ‫הצנזורה האנגלית אסרה כל פירסום על החיפוש והעתונים‬
‫העברים לא יכלו לספר עליו מאומה‪ .‬שמועות רבות עברו‪,‬‬
‫מצויה לכל עת ולכל צורך‬ ‫אולם איש לא ידע בדיוק מה קרה‪ .‬אלתרמן מצא דרך‬
‫להתגבר על איסור הצנזורה ובשיר אחד בשם ״עונת‬
‫לריצות‪ ,‬לדאגות‪ ,‬לפרטי הפרטים‬ ‫הסיוד״ סיפר בעצם מה קרה‪ .‬יש לזכור גם שהיה זה בעונת‬
‫הפסח‪ ,‬אותו זמן שנהגו אז לנקות‪ ,‬לשפץ ולסייד את הבתים‬
‫וזוטות המצור בלי מרפא ובלי מים‪.‬‬
‫לכבוד החג‪ .‬וכך הוא הבית הראשון של ה״טור״‪.‬‬
‫נערה‪ ,‬כך דברי הימים מביטים‪,‬‬
‫לזוכרך ולשמור את מראך‪.‬‬ ‫מסיירים‪ ,‬מנחים‪ ,‬מזיזים שולחנות‪,‬‬
‫מהפכים במגירות‪ ,‬כתיל‪,‬ים שמים עין‪,‬‬
‫וכדרכו‪ ,‬ידע אלתרמן לשלב את המאורע הטרגי בתולדות‬
‫האומה‪ ,‬לארוג את דמות הלוחמות בהיסטוריה היהודית‪:‬‬ ‫הה‪ ,‬עונת הסיור‪ ,‬היפה בעונות‪.‬‬

‫הם ראוך‪ ,‬נערה‪ ,‬וידעו אותו ליל‬ ‫ברול‪ ,,‬ברול‪ ,‬הכל! מני גימל ער עין‪.‬‬

‫כי הסף שעליו את נופלת‬ ‫לכאורה‪ ,‬שיר תמים‪ ,‬המכוון גם לעונה בה התפרסם ‪ -‬פסח‪,‬‬
‫הוא אחד הספים של תולדות ישראל‪,‬‬ ‫ואין ביכולתה של הצנזורה הבריטית לאסור פירסום שיר‬
‫כזה המדבר על משרדים שמנקים ומסיידים אותם‪ .‬אבל‬
‫סף המוות וסף התוחלת‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שאלתרמן איננו מתכוון למשהו תמים‪ ,‬אלא למעשי‬
‫המשטרה‪ ,‬ובעצם‪ ,‬למעשי הבולשת הבריטית‪ ,‬שפשטה על‬
‫כאמור‪ ,‬היה זה אחד השירים המזעזעים בשירי אלתרמן ‪-‬‬ ‫משרדי הגיוס היהודים‪ .‬הסיפור על הסיוד הריהו סיפור נאה‪,‬‬
‫אבל הוא לא נכנס לספר שיריו‪ ,‬והסיבה‪ ,‬כי היתה‬ ‫אבל במילה ״סיוד״ מרמז אלתרמן לס‪.‬י‪.‬ד‪ - .‬הוא הסי‪.‬איי‪.‬‬
‫טעות במברק‪ ,‬כפי שהתברר אחר‪-‬כך‪ .‬טוסיה אלטמן נספתה‬
‫במאבק‪ ,‬אבל צביה לובטקין ניצלה‪ .‬ביוני ‪ 1946‬הגיעה‬ ‫די‪ ,.‬ראשי״התיבות של הבולשת באנגלית‪.‬‬
‫לארץ‪ ,‬יחד עם בעלה יצחק צוקרמן‪ ,‬הוא ״אנטק״‪ ,‬סגן מפקד‬ ‫הבית הרביעי בשיר מגלה טפח נוסף‪:‬‬
‫המרד היהודי בגיטו ורשה‪ ,‬ושניהם הביאו ליהודי הארץ‪ ,‬את‬
‫סיפור המרד הגדול‪ ,‬בורשה ובמקומות אחרים‪ ,‬שעה שמע­‬ ‫בטפחות עור מטפלת יר הסךר‬
‫טים אחזו נשק ביד‪ ,‬כדי להציל את כבודו של העם היהודי‪,‬‬ ‫אך מכאן נטויה למסר היא‪,‬‬

‫והרוב נספו‪.‬‬ ‫ובזמן האחרון על שומרי המסר‬
‫וגם על כך כתב אלתרמן שירים ונושא זה של מרד‬ ‫הוא עורך את הסייר בצרי‪.‬‬
‫ומוות‪-‬בשתיקה היווה נושא חשוב בשיריו וגם במאמריו‬
‫הכתובים‪ .‬שכן בשנות הששים פסק אלתרמן להגיב בשיר‬ ‫שומרי המסד הם אנשי ה״הגנה״‪ .‬בשורה ״הוא עורך‬
‫על מאורעות היום ופנה לכתיבה בפרוזה‪ ,‬למאמרי פולמוס‬ ‫הסייד בצדי״ ‪ -‬מציע אלתרמן להחליף את הסמ״ך שב־‬
‫חריפים‪ ,‬שחלק מהם הופיעו בעתון ״מעריב״ ופורסמו בספר‬
‫״סייד״ ב״צד״י״ והמילה תהיה ״צייד״‪.‬‬
‫נפרד‪.‬‬ ‫בבית האחרון רומז אלתרמן‪ ,‬על הצפוי אחרי תום המלח­‬

‫‪23‬‬ ‫מה‪:‬‬

‫כי אמנם השלום עור חזון לעתיר‬
‫וררכים עור רכות נכונות לו‪,‬‬

‫אך בארץ מורגש כבר ניחוח הסייר‬
‫המעיר איך עושים הכנות לו‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬שיר זה לא הוכנס לכתבי אלתרמן ויש להניח‪,‬‬
‫מפני שהרמזים היו מתאימים לזמן בו נכתב ורק מי שקרא‬

‫בו‪ ,‬בהם‪ ,‬אז ‪ -‬הבינם‪.‬‬

‫טעות במברק‬

‫שיר אחר ‪ -‬והוא מן היפים בשירי הטור ‪ -‬אף הוא לא‬
‫הוכנס לספרים וזאת מסיבה אחרת‪ :‬חלה בו טעות כתוצאה‬
‫ממברק משובש‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬ראוי שיר זה לפירסום עד‬

‫היום‪.‬‬