Page 4 - ETMOL 44

‫בולט במיוחד העדרן של ידיעות על תפקיד מוגדר שמילא‬ ‫התמיכה במרד בר־כוכבא‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬לא רק שהדב­‬
‫רבי עקיבא בעת המרד‪ ,‬או התבטאויות נוספות שלו פרט‬ ‫רים רחוקים מן הסבירות לאור עוצמת המרד‪ ,‬אלא גם עצם‬
‫להכרזה ״דין מלכא משיחא״ ביחס לבר״כוכבא בפרט ולמרד‬ ‫המחלוקת אינה סובלת פירוש כזה‪ .‬ראשית‪ ,‬ניתן לטעון‪ ,‬כי‬
‫בכלל‪ .‬יתכן שהעדרן של ידיעות כאלה אינו בגדר מקרה‪,‬‬ ‫רבי יוחנן בן תורתא אינו מתנגד לעצם המרד‪ ,‬אלא רק‬
‫אלא הוא תוצאה של הרצון לטשטש את מעורבותו של רבי‬ ‫לייחום משיחיות לבר־כוכבא‪ .‬אמנם בתקופה הנדונה אין‬
‫עקיבא במרד בר־כוכבא שנכשל‪ ,‬על מנת שלא לפגום‬ ‫מקום להבחנה בין דת ומדיניות‪ ,‬או בין הנהגה דתית לבין‬
‫הנהגה מדינית‪-‬צבאית‪ ,‬וסביר איפוא שרבי יוחנן בן תורתא‬
‫בדמותו‪.‬‬ ‫מתנגד להנהגתו של בר״כוכבא מעיקרה‪ ,‬אך גם אם כך‬
‫עדיין אין כאן בהכרח התנגדות למרד‪ .‬שנית‪ ,‬עצם העימות‬
‫״נושא כליו של בן כחיבא״‬ ‫בין רבי עקיבא‪ ,‬גדול חכמי ישראל באותו דור‪ ,‬לבין רבי‬
‫יוחנן בן תורתא שכל הידוע לנו עליו ועל תורתו מצטמצם‬
‫הרמב״ם מתאר את רבי עקיבא בתור ״נושא כליו של בן‬ ‫במימרות ספורות ביותר‪ ,‬מוכיח כי לא היתה סיעה של ממש‬
‫כוזיבא המלך׳)משנה תורה‪ ,‬ספר שופטים‪ ,‬הלכות מלכים‬ ‫בעולמם של חכמים אשר התנגדה למרד או למנהיגו‪ .‬לו היו‬
‫פי״א‪ ,‬ג(‪ ,‬ויתכן ששאב הגדרה זו מתוך מקורות שהיו לפניו‬ ‫חכמים רבים וחשובים מתנגדים למרד‪ ,‬היה בעל דברו של‬
‫ולא הגיעו ל ‪r‬ינו‪ .‬המקורות מזכירים את מספרם העצום של‬ ‫רבי עקיבא מבין גדולי החכמים‪ .‬מחלוקת בין שני חכמים‬
‫תלמידי רבי עקיבא‪ ,‬כגון‪ :‬״שנים עשר אלף זוגות תלמ‪T‬ים‬ ‫כל‪-‬כך שונים זה מזה במעמדם כמו רבי עקיבא ורבי יוחנן בן‬
‫היו לו לרבי עקיבא מגבת ועד אנטיפטריס וכולהון מתו‬ ‫תורתא‪ ,‬יותר משהיא משקפת את עצם חילוקי הדעות‪ ,‬יש‬
‫בפרק אחד״ )בראשית רבה פס״א‪ ,‬ג‪ ,‬מהדו׳ תאודור‪-‬אלבק‬ ‫בה כדי להדגיש את חוסר האיזון ביחסי הכוחות‪ ,‬ולהבהיר‬
‫עמ׳ ‪ ,660‬ומקבילות(‪ .‬קרוב לודאי‪ ,‬כי מעשה זה העוסק‬
‫בפרשת מותם של עשרים וארבעה אלף מתלמידי רבי‬ ‫שדעת חכמים ברובם המכריע היתה כדעת רבי עקיבא‪.‬‬
‫עקיבא‪ ,‬אינו מתייחם לתלמידים במובן הרגיל של המלה‪.‬‬
‫מרד רב משתתפים‬
‫מ■‪::‬‬
‫אי קיומה של מפלגה מתנגדת למרד בא גם לידי ביטוי‬
‫רבי עקיבא ‪ -‬עיטור מהגדה עתיקה‬ ‫באחדותו של העם במרד בר״כוכבא‪ .‬אין כוונת הדברים‬
‫שהמלחמה ניטשה בכל אזורי הארץ‪ ,‬או שכל בני העם כאיש‬
‫בהמשכו של המקור מדובר על שבעה תלמידים שניים שהיו‬ ‫אחד נטלו בה חלק‪ ,‬אולם היה זה המרד רב המשתתפים‬
‫לו לרבי עקיבא‪ ,‬לאחר שמתו התלמידים הראשונים‪ ,‬וזה‬ ‫מקודמיו‪ ,‬ועל מנת לדכאו היו צריכים הרומאים להביא‬
‫הוא מספר מקובל לתלמידיו של חכם מרכזי באותה עת‪,‬‬ ‫לגיונות ממרחקים‪ ,‬ואת הטוב כמצביאים שהיה להם באותה‬
‫המוכשרים על ידו לקראת הסמכתם כחכמים‪ .‬גם הציון של‬ ‫עת‪ ,‬יוליוס סוורום מושל בריטניה‪ .‬הדברים בולטים במיוחד‬
‫מקום מוצאם של התלמידים מגבת שבגבול מדבר יהודה ועד‬ ‫על רקע מלחמת האחים בין קנאים ורודפי שלום ששררה בימי‬
‫המרז״הגדול שבמהלכו חרב בית המקדש‪ ,‬עד שרבי חנניה‬
‫מכתב של בר־כוכבא שנמצא במדבר יהידה‬ ‫סגן הכוהנים אומר ״הוי מתפלל בשלומה של מלכות‪,‬‬
‫שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלער׳ )אבות פ״ג‬
‫אנטיפטרים המציינת את גבולה הצפוני של יהודה‪ ,‬מרמזת‬
‫שאין מדובר במקורות אלה בתלמידים בעלמא‪ .‬סביר להניח‪,‬‬ ‫מ״ב(‪.‬‬
‫כי מדובר בתלמידים שקיבלו את משנתו המדינית של רבי‬ ‫הגורם לאחדות העם ולעוצמתו בימי מרד בר״כוכבא‪,‬‬
‫עקיבא‪ ,‬נענו לקריאתו‪ ,‬לקחו חלק כלוחמים במרד בר־‬ ‫נעוץ באופן פראדוכסאלי במפעל בו החל אותו אדם שעזב‬
‫כוכבא ומצאו בו מותם‪ .‬עדות לכך הם גם דברי רב שרירא‬ ‫את ירושלים בעיצומו של המרד״הגדול והגיע ליבנה לאחר‬
‫גאון באגרתו‪ :‬״והעמיד רבי עקיבא תלמידים הרבה‪ ,‬והוה‬ ‫משא״ומתן שניהל עם הכוחות הרומיים ‪ -‬הלא הוא רבן‬
‫יוחנן בן זכאי‪ .‬מוסדות ההנהגה ביבנה‪ ,‬שהוא הניח להם את‬
‫התשתית‪ ,‬ואשר נתמסדו בימי רבן גמליאל דיבנה‪ ,‬השקיעו‬
‫מאמצים ניכרים באיחוד האומה‪ .‬זאת מתוך ההכרה‪ ,‬כי‬
‫לאחר חורבן הבית ואובדן ירושלים אין העם יכול להמשיך‬
‫ולהתקיים באותה מידה של פילוג בין מפלגות וכיתות‬
‫שהיתה מנת חלקו בימי הבית השני‪ ,‬ובמיוחד בסופם‪.‬‬
‫במסגרת פעילות זאת הולך ונקבע בתקופת יבנה שבמחלד‬
‫קות בין בית הלל לבין בית שמאי ההלכה היא כבית הלל;‬
‫מוצאים הנוצרים מתוך העדה היהודית‪ ,‬ונעשים מאמצים‬
‫להקניית תחושת שוויון בין בני העם לבין המעמד המנהיג‬
‫של החכמים‪ .‬מדיניות חברתית־לאומית זו היא שהכשירה‬
‫את הקרקע לאחדותו של העם במרד בר‪-‬כוכבא והניחה את‬

‫היסודות לעוצמתו של מרד זה‪.‬‬
‫בתקופה שבין מרד התפוצות בימי טריאנוס לבין מרד‬
‫בר־כוכבא )‪ 132-117‬לספירה(‪ ,‬בוצעו מעשי טרור נגד‬
‫השלטונות הרומיים‪ .‬שורשיה של תמיכת חכמים במרד‬
‫בר‪-‬כוכבא‪ ,‬באים לידי ביטוי כבר בהקשר למעשים אלה‪.‬‬
‫מקורות מספר מצביעים על קשר בין חכמים מובהקים כרבי‬
‫טרפון‪ ,‬רבי חנניה בן תרדיון ותלמידי רבי עקיבא‪ ,‬לבין‬
‫חבורות של ליסטים‪ .‬אין להעלות על הדעת שחכמי ישראל‬
‫עושים יד אחת עם שודדים‪ ,‬וממילא יש להניח כי מדובר‬

‫בליסטאות מדינית שמגמתה לפגוע בשלטון הרומי בארץ‪.‬‬
‫יש להניח‪ ,‬כי חכמים מילאו תפק‪T‬ים בהנהגת האומה גם‬
‫במרוצת מרד בר״כוכבא‪ ,‬אולם אין לכך עדויות מובררות‪.‬‬