Page 4 - ETMOL 44
P. 4
בולט במיוחד העדרן של ידיעות על תפקיד מוגדר שמילא התמיכה במרד בר־כוכבא .לאמיתו של דבר ,לא רק שהדב
רבי עקיבא בעת המרד ,או התבטאויות נוספות שלו פרט רים רחוקים מן הסבירות לאור עוצמת המרד ,אלא גם עצם
להכרזה ״דין מלכא משיחא״ ביחס לבר״כוכבא בפרט ולמרד המחלוקת אינה סובלת פירוש כזה .ראשית ,ניתן לטעון ,כי
בכלל .יתכן שהעדרן של ידיעות כאלה אינו בגדר מקרה, רבי יוחנן בן תורתא אינו מתנגד לעצם המרד ,אלא רק
אלא הוא תוצאה של הרצון לטשטש את מעורבותו של רבי לייחום משיחיות לבר־כוכבא .אמנם בתקופה הנדונה אין
עקיבא במרד בר־כוכבא שנכשל ,על מנת שלא לפגום מקום להבחנה בין דת ומדיניות ,או בין הנהגה דתית לבין
הנהגה מדינית-צבאית ,וסביר איפוא שרבי יוחנן בן תורתא
בדמותו. מתנגד להנהגתו של בר״כוכבא מעיקרה ,אך גם אם כך
עדיין אין כאן בהכרח התנגדות למרד .שנית ,עצם העימות
״נושא כליו של בן כחיבא״ בין רבי עקיבא ,גדול חכמי ישראל באותו דור ,לבין רבי
יוחנן בן תורתא שכל הידוע לנו עליו ועל תורתו מצטמצם
הרמב״ם מתאר את רבי עקיבא בתור ״נושא כליו של בן במימרות ספורות ביותר ,מוכיח כי לא היתה סיעה של ממש
כוזיבא המלך׳)משנה תורה ,ספר שופטים ,הלכות מלכים בעולמם של חכמים אשר התנגדה למרד או למנהיגו .לו היו
פי״א ,ג( ,ויתכן ששאב הגדרה זו מתוך מקורות שהיו לפניו חכמים רבים וחשובים מתנגדים למרד ,היה בעל דברו של
ולא הגיעו ל rינו .המקורות מזכירים את מספרם העצום של רבי עקיבא מבין גדולי החכמים .מחלוקת בין שני חכמים
תלמידי רבי עקיבא ,כגון :״שנים עשר אלף זוגות תלמTים כל-כך שונים זה מזה במעמדם כמו רבי עקיבא ורבי יוחנן בן
היו לו לרבי עקיבא מגבת ועד אנטיפטריס וכולהון מתו תורתא ,יותר משהיא משקפת את עצם חילוקי הדעות ,יש
בפרק אחד״ )בראשית רבה פס״א ,ג ,מהדו׳ תאודור-אלבק בה כדי להדגיש את חוסר האיזון ביחסי הכוחות ,ולהבהיר
עמ׳ ,660ומקבילות( .קרוב לודאי ,כי מעשה זה העוסק
בפרשת מותם של עשרים וארבעה אלף מתלמידי רבי שדעת חכמים ברובם המכריע היתה כדעת רבי עקיבא.
עקיבא ,אינו מתייחם לתלמידים במובן הרגיל של המלה.
מרד רב משתתפים
מ■::
אי קיומה של מפלגה מתנגדת למרד בא גם לידי ביטוי
רבי עקיבא -עיטור מהגדה עתיקה באחדותו של העם במרד בר״כוכבא .אין כוונת הדברים
שהמלחמה ניטשה בכל אזורי הארץ ,או שכל בני העם כאיש
בהמשכו של המקור מדובר על שבעה תלמידים שניים שהיו אחד נטלו בה חלק ,אולם היה זה המרד רב המשתתפים
לו לרבי עקיבא ,לאחר שמתו התלמידים הראשונים ,וזה מקודמיו ,ועל מנת לדכאו היו צריכים הרומאים להביא
הוא מספר מקובל לתלמידיו של חכם מרכזי באותה עת, לגיונות ממרחקים ,ואת הטוב כמצביאים שהיה להם באותה
המוכשרים על ידו לקראת הסמכתם כחכמים .גם הציון של עת ,יוליוס סוורום מושל בריטניה .הדברים בולטים במיוחד
מקום מוצאם של התלמידים מגבת שבגבול מדבר יהודה ועד על רקע מלחמת האחים בין קנאים ורודפי שלום ששררה בימי
המרז״הגדול שבמהלכו חרב בית המקדש ,עד שרבי חנניה
מכתב של בר־כוכבא שנמצא במדבר יהידה סגן הכוהנים אומר ״הוי מתפלל בשלומה של מלכות,
שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלער׳ )אבות פ״ג
אנטיפטרים המציינת את גבולה הצפוני של יהודה ,מרמזת
שאין מדובר במקורות אלה בתלמידים בעלמא .סביר להניח, מ״ב(.
כי מדובר בתלמידים שקיבלו את משנתו המדינית של רבי הגורם לאחדות העם ולעוצמתו בימי מרד בר״כוכבא,
עקיבא ,נענו לקריאתו ,לקחו חלק כלוחמים במרד בר־ נעוץ באופן פראדוכסאלי במפעל בו החל אותו אדם שעזב
כוכבא ומצאו בו מותם .עדות לכך הם גם דברי רב שרירא את ירושלים בעיצומו של המרד״הגדול והגיע ליבנה לאחר
גאון באגרתו :״והעמיד רבי עקיבא תלמידים הרבה ,והוה משא״ומתן שניהל עם הכוחות הרומיים -הלא הוא רבן
יוחנן בן זכאי .מוסדות ההנהגה ביבנה ,שהוא הניח להם את
התשתית ,ואשר נתמסדו בימי רבן גמליאל דיבנה ,השקיעו
מאמצים ניכרים באיחוד האומה .זאת מתוך ההכרה ,כי
לאחר חורבן הבית ואובדן ירושלים אין העם יכול להמשיך
ולהתקיים באותה מידה של פילוג בין מפלגות וכיתות
שהיתה מנת חלקו בימי הבית השני ,ובמיוחד בסופם.
במסגרת פעילות זאת הולך ונקבע בתקופת יבנה שבמחלד
קות בין בית הלל לבין בית שמאי ההלכה היא כבית הלל;
מוצאים הנוצרים מתוך העדה היהודית ,ונעשים מאמצים
להקניית תחושת שוויון בין בני העם לבין המעמד המנהיג
של החכמים .מדיניות חברתית־לאומית זו היא שהכשירה
את הקרקע לאחדותו של העם במרד בר-כוכבא והניחה את
היסודות לעוצמתו של מרד זה.
בתקופה שבין מרד התפוצות בימי טריאנוס לבין מרד
בר־כוכבא ) 132-117לספירה( ,בוצעו מעשי טרור נגד
השלטונות הרומיים .שורשיה של תמיכת חכמים במרד
בר-כוכבא ,באים לידי ביטוי כבר בהקשר למעשים אלה.
מקורות מספר מצביעים על קשר בין חכמים מובהקים כרבי
טרפון ,רבי חנניה בן תרדיון ותלמידי רבי עקיבא ,לבין
חבורות של ליסטים .אין להעלות על הדעת שחכמי ישראל
עושים יד אחת עם שודדים ,וממילא יש להניח כי מדובר
בליסטאות מדינית שמגמתה לפגוע בשלטון הרומי בארץ.
יש להניח ,כי חכמים מילאו תפקTים בהנהגת האומה גם
במרוצת מרד בר״כוכבא ,אולם אין לכך עדויות מובררות.