Page 6 - ETMOL 44
P. 6
אלקינד וחבריו החרים לרוסיה
ב״ 1927ירדו כמה עשרות מחברי גדוד״העבודה שנואשו מהארץ
והקימו ישוב בקרים -מסע שנגמר באסון
היתה חזקה בין היהודים השאיפה לע ברית״המועצות בגדוד ה״שמאל״ מאת אניטה שפירא
לות לארץ-ישראל ותנועת ״החלוץ״ בארץ ,מוטב שאותו ״שמאל״ יירד
משכה צעירים רבים .ב 1928-אסרו לברית-המועצות וכאן תהיה הממשלה גדדד״העבדדה קם בימי העליה־
השלטונות על קיומו של ״החלוץ״ ברו הסובייטית מוכנה לסייע לו .נראה השלישית ,בראשית שנות העשרים,
סיה .נקל להבין את הסיבות להתנכלו שאלקינד לא החליט בו במקום ,אלא ושאיפתו :בניין הארץ והקמת קומונה
יות :הציונות היתה המתחרה על נפשו החל במשא-ומתן שנמשך עד קיץ .1927 כללית של העובדים בארץ־ישראל .בג
של מיטב הנוער היהודי בברית- דוד היו קיבוצים ,פלוגות סוללים ,חוצ
המועצות ,יש איפוא להלום בציונות 80-60יורדים בים ופועלי בניין במקומות שונים בארץ
החלוצית בשני אופנים :באיסורים והוא מנה כמה מאות חברים .כאשר
וברדיפות מצד אחד ובזילזול במפעל בינתיים חל הפילוג בגדוד העבודה, נראה היה בבירור שהארץ עתידה להי
״הגדוד השמאלי״ נושל ממשק תל-יוסף בנות על יסודות רכושניים-
הציוני-סוציאליסטי מצד שני. והיה נתון בחוסר-עבודה .כחשוד קפיטליסטיים -ולא כפי שהאמינו בימי
ירידתה של קבוצת אלקינד היתה בקומוניזם היה מנודה מתנועת הפועלים העליה-השלישית ב״קפיצת הדרך״
צריכה לשמש תפקיד מרכזי בתכנית זו: הארצישראלית ,וזאת בזמן שפל כלכלי הישר לסוציאליזם -החלו מריבות בין
הנה קבוצה של יהודים רוסים, ואבטלה .במצב זה גבר פיתויו של חברי הגדוד ,אנשי ״הימין״ דגלו בר
סוציאליסטים ,חלוצים ידועים ומפורס רעיון הירידה לברית-המועצות ,אבל עיון שהגדוד ישמש מעתה כדגם של
מים בקרב ״החלוץ״ ,אנשים שאין לה רוב חברי ״הגדת השמאלי״ לא נמשכו חברת העתיד ,ומשמעות הדבר -
טיל ספק במהימנותם -והם נואשו לרעיון ,הם העדיפו לוותר על ״הקו הצטמצמות רעיון הקומונה הכללית;
מהסוציאליזם הציוני ומעדיפים לבנות מונה״ ולהישאר בארץ כבתדים .מיעוט אנשי ״השמאל״ אמרו ,כי על הגדוד
את ביתם בקרים שברוסיה! מכאן הדרי ב״שמאל״ ,שמספר אנשיו הגיע ,כנראה להיות כלי-המאבק להגשמת הסוציאלי
שה שהירידה תיעשה בפומבי רב ותוך ל ,80-60-החליטו לרדת עם אלקינד זם בארץ .בקרב אנשי ״השמאל״ היו
הצהרות אנטי-ציוניות .הפגיעה בתנועה כמה קומוניסטים ו״הימין״ דרש להוצי
הציונית-חלוצית לבשה אופי חיובי לברית-המועצות. אם מהגדוד .מנהיגי ״השמאל״ ובראשם
כביכול :הקמת משק לדוגמה בקרים - רובם של היורדים לא היו קומוניס מנחם מנדל אלקינד ,סירבו לעשות כן
משק העשוי להיות אבן-שואבת לנוער טים במובן הפוליטי של המושג ,הם בחוששם לאובדן עמדת הרוב שלהם
היהודי בברית-המועצות וייתכן אף שאפו לחיי-שיתוף מלאים נוסח הקיבוץ בגדוד .על רקע זה נשבר האמון ההדדי
מוקד לתרומות ולתעמולה בקרב היהו בארץ .משנואשו מאפשרויותיה הכלכל ובליל ה 26-בדצמבר 1926חל פילוג
יות והפוליטיות של הקומונה בארץ, בגדוד העבודה והוא נחלק ל״גדוד ימני״
דים מחוץ לרוסיה. נואשו אף מהציונות .מכאן הוליכה
ואמנם ,השלטונות הרוסים לא,קמצו ול״גדוד שמאלי״.
ידם בפני המתנחלים החדשים ,בהשוו דרכם לירידה לרוסיה. על מנחם אלקינד ,מנהיג הגדוד ,עבר
אה למקובל ברוסיה באותם הימים. באוקטובר 1927הצהיר אלקינד, משבר רעיוני .נתערערה אמונתו
הוקצבו להם כ 1300-הקטר ) 13אלף לתדהמת ציבור הפועלים בארץ ,על באפשרות בנייתו של סוציאליזם בארץ.
דונם( אדמה באיזור יבפטוריה שבקרים, כוונתו וכוונת חבריו לרדת לברית- באפריל 1926ביקר אלקינד כנציג הג
רובה -אדמת מרעה שלא עובדה זה המועצות ,מתוך ביקורת על הציונות דוד בברית-המועצות ,הוא ביקש
דורות .עמדו עליה בניינים רעועים של וספק בעתיד הקומונות בארץ .הרצון לשכנע את שליטי רוסיה לתמוך
אחוזה-נטושה ,ובתוכם השתכנה חבורת להשיג הצהרה פומבית זו היה אחת ב״קומוניזם ציוני״ -ב״שמאל״ של הג
אלקינד .למתיישבים ניתן אשראי גדול, הסיבות שהניעו את ממשל ברית- דוד ,במקום תמיכתם בפ.ק.פ ,.המפלגה
500כבשים ,רפת ,לול ,מכשירי עבודה, המועצות לאפשר את התיישבותם של הקומוניסטית בארץ ,האנטי-ציונית.
אנשי הגדוד בקרים .בברית-המועצות נסיון זה נכשל .תוך כדי השיחות נזרקה
בהמות עבודה ואפילו טרקטור. לחלל הצעה :במקום לבקש את תמיכת