Page 10 - ETMOL 44
P. 10
בבתי-הקברות של מצרים מימי השו מסויים בין התפתחותם של הישובים היו בעיקר בראשית ימי השושלת הרא
שלת הראשונה .נראה איפוא ,כי ארץ- וחקלאות הזית והגפן בחבלי ההר שונה .יש לזכור ,כי הקשרים בין
ישראל סיפקה למצרים באותה תקופה והשפלה של א -pישראל בתקופת סוריה״לבנון ומצרים התקיימו ברציפות
חלק חשוב מן התצרוכת של מוצרים הברונזה הקדומה 11-1ובין קצב יחסית לכל אורך תקופת הברונזה־
אלה ,בנוסף על הסחורה שנשלחה אליה התגברותם של הקשרים בין מצרים הקדומה)דהיינו ,למן סוף התקופה
הקדם־שושלתית ,בתקופה הארכאית
בדרכי הים מחופי לבנון)גבל(. באותה העת. ובימי הממלכה הקדומה במצרים( .ובכן,
דומה כי כבר בראשית ימיה של השו את תחילתם של הקשרים יש לקבוע מה הביא להפעלת ״הגשר היבשתי״ בין
שלת הראשונה באו לדרום ארץ-ישראל כבר בסוף התקופה הקדם-שושלתית מצרים לדרום הארץ במשך כ״ 300שנה
קבוצות של סוחרי המלך ממצרים עם במצרים ,דהיינו בראשית תקופת הברו וההפסקה שחלה בקשר זה ,שנמשכה
פמליות גדולות של פקידים ,סבליהם נזה הקדומה בא^-ישראל ,לקראת סוף
וחמוריהם ,שהתיישבו בתוך כמה מהע האלף הרביעי לפני הספירה .מן הממצ מאות שנים אחר״כח
רים ששלטו על מרחבי חקלאות מפות אים שבאתר גשר-הבשור וטור איח- .2את השאלות המרכזיות על היקף
חים של כרמי זית וגפן .כך יש לפרש בינה שבנחל בשור ,היישוב ״הצפון הקשרים עם מצרים וקצב התפתחותם
אולי את שפע הממצאים המצריים מרא מערבי״ שליד לכיש והשכבה הקדומה בימי השושלת הראשונה ,יש לבחון
שית ימיה של השושלת הראשונה בתל ביותר בתל ערני ,נראה ,כי בזמן ההוא כיום גם על סמך הערכתנו את קצב
ערני ,בתל חליף ,בערד ובתל מאחז, היו בדרום הארץ שבטים שעסקו נוסף התפתחותה של חקלאות המטעים
שהיה מעין ״מחנה״ ענק של המצרים לחקלאות ומרעה גם במלאכות ,כגון בארץ־ישראל במהלך תקופת הברונזה
בדרכם צפונה ,לעבר ערים אלה .כל זה חרושת נחושת וכריית מחצבים)אספלט הקדומה ,של טיפוח כרמי הזית והגפן,
התרחש שעה שדרום מישור החוף מים המלח( ובשיווקם למצרים .הם נדדו והרי זה היה עיקר היצוא למצרים -
הארץ-ישראלי ,עד לנחל שקמה בצפון, מצרימה דרך צפון-סיני -ושם אמנם שמן־זית ויין .וכך יש להוסיף ולהתמודד
היה פרוץ למעשה לחדירתם של המצ נתגלו עקבות חניותיהם .הם הביאו עם השאלה ״הישנה״ על אופיים של
רים ,מאחר שהיה כמעט ריק מיישובים למצרים נחושת ,ביטומן ,שרף עזעם הקשרים בין שתי הארצות :האם היו
מאז ננטשו היישובים הכלקוליתיים ואולי גם מוצרים חקלאיים :שמן-זית אלה קשרי גומלין מסחריים ללא הפעלת
במחצית השניה של האלף הרביעי לפני ויין .זוהי התקופה שבה אומצה ״ידית כוח מצד המצרים? ומי היו אלה שהפעי
המדף״ הארץ-ישראלית על-ידי קדרי לו מסחר זה ,שיזמו וניהלו אותו? ושמא
הספירה. מצרים ,לאחר שהגיעו משם כלי-חרס בכל זאת מאפשרת תפוצתם הגיאוגר
דומה ,כי בתל ערני ,שהיתה ללא מארץ-ישראל ושכמה מהם נחשפו במצ פית של הממצאים המצריים בארץ ורמ
ספק העיר הגדולה ביותר בדרום הארץ זים קלושים בתעתות מצריות מפרק זמן
בתקופת הברונזה הקדומה ,התקיימה רים. זה ומפרקי זמן מאוחרים יותר ,להניח כי
כבר מראשית ימיה של השושלת הרא רק בשלב הבא חל ״הידוק דרמטי״ מלכים מסויימים מהשושלת הראשונה
שונה מעין ״מושבה מצרית״ .כך ניתן של הקשרים בין דרום ארץ-ישראל אכן שלטו או פשטו בחלקים של דרום
לשער על פי עוצמת הממצאים המצריים ומצרים ,בסוף תקופת הברונזה הקדומה
ואופיים ,שנחשפו כבר באתר זה ,שכן ,1דהיינו על סף ״העידן העירוני״, הארץ?
כמו בתל חליף)ופחות מכך בערד( מצוי בימיהם של שני המלכים הראשונים של השאלות הנוספות המתעוררות
בין ממצאים אלה שפע של כלי יום-יום השושלת הראשונה -נערמר וחור- בקשר לממצאים אלו הן :האם נתלוו
)״כלי מטבח״( ,שאותם הביאו המצרים אחא .תרמו לכך עודפי התוצרת החקל לקשרים האמיצים גם הגירות של קבו
ממולדתם :קערות לאפיית לחם ,לאכי אית המעובדת ,שמן-זית ויין שבהם צות אוכלוסין מארץ לארץ? וכן :באיזו
לה; כלי אחסון למזון :לגבינה ,לתבואה; נתברכהץארץ-ישראל ,והתגברות הבי מידה השפיעה תרבותה של מצרים על
קוש במצרים למוצרי יוקרה חקלאיים, תרבותה של ארץ-ישראל באותם ימים?
כלים לבישול ועוד. שמן ויין משובחים ,שבהם לא נתברכה
ארץ זו .נזקקו להם חצר המלוכה התפתחות החקלאות
״התמסדות״ המצרים בארץ והאצולה לדרגותיה השונות .כך ניתן
להבין את הממצאים הארץ-ישראליים נראה לי ,כי אפשר להבחין במיתאם
השלב השלישי חל מאמצע ימיה של
10