Page 10 - ETMOL 44
P. 10

‫בבתי‪-‬הקברות של מצרים מימי השו­‬         ‫מסויים בין התפתחותם של הישובים‬          ‫היו בעיקר בראשית ימי השושלת הרא­‬
‫שלת הראשונה‪ .‬נראה איפוא‪ ,‬כי ארץ‪-‬‬       ‫וחקלאות הזית והגפן בחבלי ההר‬            ‫שונה‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי הקשרים בין‬
‫ישראל סיפקה למצרים באותה תקופה‬         ‫והשפלה של א ‪-p‬ישראל בתקופת‬              ‫סוריה״לבנון ומצרים התקיימו ברציפות‬
‫חלק חשוב מן התצרוכת של מוצרים‬          ‫הברונזה הקדומה ‪ 11-1‬ובין קצב‬            ‫יחסית לכל אורך תקופת הברונזה־‬
‫אלה‪ ,‬בנוסף על הסחורה שנשלחה אליה‬       ‫התגברותם של הקשרים בין מצרים‬            ‫הקדומה)דהיינו‪ ,‬למן סוף התקופה‬
                                                                               ‫הקדם־שושלתית‪ ,‬בתקופה הארכאית‬
         ‫בדרכי הים מחופי לבנון)גבל(‪.‬‬                             ‫באותה העת‪.‬‬    ‫ובימי הממלכה הקדומה במצרים(‪ .‬ובכן‪,‬‬
‫דומה כי כבר בראשית ימיה של השו­‬        ‫את תחילתם של הקשרים יש לקבוע‬            ‫מה הביא להפעלת ״הגשר היבשתי״ בין‬
‫שלת הראשונה באו לדרום ארץ‪-‬ישראל‬        ‫כבר בסוף התקופה הקדם‪-‬שושלתית‬            ‫מצרים לדרום הארץ במשך כ״‪ 300‬שנה‬
‫קבוצות של סוחרי המלך ממצרים עם‬         ‫במצרים‪ ,‬דהיינו בראשית תקופת הברו­‬       ‫וההפסקה שחלה בקשר זה‪ ,‬שנמשכה‬
‫פמליות גדולות של פקידים‪ ,‬סבליהם‬        ‫נזה הקדומה בא^‪-‬ישראל‪ ,‬לקראת סוף‬
‫וחמוריהם‪ ,‬שהתיישבו בתוך כמה מהע­‬       ‫האלף הרביעי לפני הספירה‪ .‬מן הממצ­‬                         ‫מאות שנים אחר״כח‬
‫רים ששלטו על מרחבי חקלאות מפות­‬        ‫אים שבאתר גשר‪-‬הבשור וטור איח‪-‬‬           ‫‪ .2‬את השאלות המרכזיות על היקף‬
‫חים של כרמי זית וגפן‪ .‬כך יש לפרש‬       ‫בינה שבנחל בשור‪ ,‬היישוב ״הצפון‬          ‫הקשרים עם מצרים וקצב התפתחותם‬
‫אולי את שפע הממצאים המצריים מרא­‬       ‫מערבי״ שליד לכיש והשכבה הקדומה‬          ‫בימי השושלת הראשונה‪ ,‬יש לבחון‬
‫שית ימיה של השושלת הראשונה בתל‬         ‫ביותר בתל ערני‪ ,‬נראה‪ ,‬כי בזמן ההוא‬      ‫כיום גם על סמך הערכתנו את קצב‬
‫ערני‪ ,‬בתל חליף‪ ,‬בערד ובתל מאחז‪,‬‬        ‫היו בדרום הארץ שבטים שעסקו נוסף‬         ‫התפתחותה של חקלאות המטעים‬
‫שהיה מעין ״מחנה״ ענק של המצרים‬         ‫לחקלאות ומרעה גם במלאכות‪ ,‬כגון‬          ‫בארץ־ישראל במהלך תקופת הברונזה‬
‫בדרכם צפונה‪ ,‬לעבר ערים אלה‪ .‬כל זה‬      ‫חרושת נחושת וכריית מחצבים)אספלט‬         ‫הקדומה‪ ,‬של טיפוח כרמי הזית והגפן‪,‬‬
‫התרחש שעה שדרום מישור החוף‬             ‫מים המלח( ובשיווקם למצרים‪ .‬הם נדדו‬      ‫והרי זה היה עיקר היצוא למצרים ‪-‬‬
‫הארץ‪-‬ישראלי‪ ,‬עד לנחל שקמה בצפון‪,‬‬       ‫מצרימה דרך צפון‪-‬סיני ‪ -‬ושם אמנם‬         ‫שמן־זית ויין‪ .‬וכך יש להוסיף ולהתמודד‬
‫היה פרוץ למעשה לחדירתם של המצ­‬         ‫נתגלו עקבות חניותיהם‪ .‬הם הביאו‬          ‫עם השאלה ״הישנה״ על אופיים של‬
‫רים‪ ,‬מאחר שהיה כמעט ריק מיישובים‬       ‫למצרים נחושת‪ ,‬ביטומן‪ ,‬שרף עזעם‬          ‫הקשרים בין שתי הארצות‪ :‬האם היו‬
‫מאז ננטשו היישובים הכלקוליתיים‬         ‫ואולי גם מוצרים חקלאיים‪ :‬שמן‪-‬זית‬        ‫אלה קשרי גומלין מסחריים ללא הפעלת‬
‫במחצית השניה של האלף הרביעי לפני‬       ‫ויין‪ .‬זוהי התקופה שבה אומצה ״ידית‬       ‫כוח מצד המצרים? ומי היו אלה שהפעי­‬
                                       ‫המדף״ הארץ‪-‬ישראלית על‪-‬ידי קדרי‬          ‫לו מסחר זה‪ ,‬שיזמו וניהלו אותו? ושמא‬
                              ‫הספירה‪.‬‬  ‫מצרים‪ ,‬לאחר שהגיעו משם כלי‪-‬חרס‬          ‫בכל זאת מאפשרת תפוצתם הגיאוגר­‬
‫דומה‪ ,‬כי בתל ערני‪ ,‬שהיתה ללא‬           ‫מארץ‪-‬ישראל ושכמה מהם נחשפו במצ­‬         ‫פית של הממצאים המצריים בארץ ורמ­‬
‫ספק העיר הגדולה ביותר בדרום הארץ‬                                               ‫זים קלושים בתעתות מצריות מפרק זמן‬
‫בתקופת הברונזה הקדומה‪ ,‬התקיימה‬                                           ‫רים‪.‬‬  ‫זה ומפרקי זמן מאוחרים יותר‪ ,‬להניח כי‬
‫כבר מראשית ימיה של השושלת הרא­‬         ‫רק בשלב הבא חל ״הידוק דרמטי״‬            ‫מלכים מסויימים מהשושלת הראשונה‬
‫שונה מעין ״מושבה מצרית״‪ .‬כך ניתן‬       ‫של הקשרים בין דרום ארץ‪-‬ישראל‬            ‫אכן שלטו או פשטו בחלקים של דרום‬
‫לשער על פי עוצמת הממצאים המצריים‬       ‫ומצרים‪ ,‬בסוף תקופת הברונזה הקדומה‬
‫ואופיים‪ ,‬שנחשפו כבר באתר זה‪ ,‬שכן‬       ‫‪ ,1‬דהיינו על סף ״העידן העירוני״‪,‬‬                                        ‫הארץ?‬
‫כמו בתל חליף)ופחות מכך בערד( מצוי‬      ‫בימיהם של שני המלכים הראשונים של‬        ‫השאלות הנוספות המתעוררות‬
‫בין ממצאים אלה שפע של כלי יום‪-‬יום‬      ‫השושלת הראשונה ‪ -‬נערמר וחור‪-‬‬            ‫בקשר לממצאים אלו הן‪ :‬האם נתלוו‬
‫)״כלי מטבח״(‪ ,‬שאותם הביאו המצרים‬       ‫אחא‪ .‬תרמו לכך עודפי התוצרת החקל­‬        ‫לקשרים האמיצים גם הגירות של קבו­‬
‫ממולדתם‪ :‬קערות לאפיית לחם‪ ,‬לאכי­‬       ‫אית המעובדת‪ ,‬שמן‪-‬זית ויין שבהם‬          ‫צות אוכלוסין מארץ לארץ? וכן‪ :‬באיזו‬
‫לה; כלי אחסון למזון‪ :‬לגבינה‪ ,‬לתבואה;‬   ‫נתברכהץארץ‪-‬ישראל‪ ,‬והתגברות הבי­‬         ‫מידה השפיעה תרבותה של מצרים על‬
                                       ‫קוש במצרים למוצרי יוקרה חקלאיים‪,‬‬         ‫תרבותה של ארץ‪-‬ישראל באותם ימים?‬
                    ‫כלים לבישול ועוד‪.‬‬  ‫שמן ויין משובחים‪ ,‬שבהם לא נתברכה‬
                                       ‫ארץ זו‪ .‬נזקקו להם חצר המלוכה‬                 ‫התפתחות החקלאות‬
  ‫״התמסדות״ המצרים בארץ‬                ‫והאצולה לדרגותיה השונות‪ .‬כך ניתן‬
                                       ‫להבין את הממצאים הארץ‪-‬ישראליים‬          ‫נראה לי‪ ,‬כי אפשר להבחין במיתאם‬
‫השלב השלישי חל מאמצע ימיה של‬

                                                                               ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15