Page 12 - ETMOL 44

‫איך שיחקו‬ ‫במשחקי הילדים כאן אינני רואה אוריגינליות)מקוריות(‪.‬‬
‫משחקים הם‪ ,‬כמדומה לי‪ ,‬גם משחקי ילדי רוסיא‪ ,‬רק‬
‫המורה אברהם בנימין סום הו‬ ‫״ייהדו״ אותם מעט‪ ,‬היינו הביאו בהם את הדיבור העברי‬
‫כמורה בבית־הספר בגדרה‪ .‬הין‬ ‫תחת הז׳רגוני או הרוסי‪ .‬ההבדל העיקרי הוא בזה שהילדים‬
‫כאן הם ילדים במלוא מובן המלה‪ :‬חן הילדות חופף עליהם‬
‫במושבת הביל״ויים במשך‬ ‫יותר מאשר על ילדינו ברוסיא ולכן גם משחקיהם יותר‬
‫במכתב לידידו הסופר אז״ר ‪I‬‬ ‫חיים‪ ,‬טבעיים‪ ,‬יותר נעימים ויותר משעשעים‪ .‬אך על דבר‬
‫המשחקים והשג‬ ‫אחד לא יכלתי שלא לשום לב לו ‪ -‬היא אהבת רוב הילדים‬

‫הקטנה הזרועה בצלים‪ .‬הבצלים‪ ,‬אך הציצו מהאדמה ויוצא‬ ‫לנטיעות‪ .‬זריעת ירק ועבודת הגורן‪.‬‬
‫אותם אלישיב ויזרע צנון במקומם‪ .‬וגם גורל הצנון בודאי‬ ‫אוהב אני מאד להתבונן אל משחקיהם ה״פרטיים״ האלה‪,‬‬
‫לא יהיה יותר טוב מגורל הבצלים‪ ,‬כי לא יחכה עד אשר‬ ‫ותמונות אחדות משעשועיהם אלה אציג לפניך במכתבי זה‪.‬‬
‫יבשל‪ .‬וכך היא דרכם תמיד‪ :‬חופרים וסותמים‪ ,‬בונים‬ ‫הנני יוצא בערב מביתי ובחצר עמרם‪ ,‬ילד כבן תשע‬
‫שנים‪ ,‬חופר ועליו עומדים עוד ארבעה״חמשה ילדים ולוק­‬
‫והורסים‪ ,‬שותלים ונותשים וחוזרים ושותלים‪.‬‬ ‫חים חלק בעבודתו‪ .‬כשני שבועות כמעט בכל ערב באה‬
‫ובעבודתי בבית הספר הנני מרגיש עונג גדול‪ .‬היחס‬ ‫אגודת הפועלים הקטנים אל החצר ותעבוד ברצינות וחרי­‬
‫שבין התלמידים והמורים הוא באמת יחס אידיאלי‪ .‬רוב‬ ‫צות נפלאה עד חשכה עד אשר לסוף ראיתי לפני במורד‬
‫הילדים מצליחים בלימודיהם ובהקשבה יצטיינו כלם‪ ,‬ביחוד‬ ‫החצר באר עגולה ויפה כתבנית באר המושבה‪ ,‬עומקה יותר‬
‫מענגות אותי שתי המחלקות הגדולות‪ .‬הלימודים היותר‬ ‫מארבעים סנטימטר‪ .‬גם תעלה חפרו וישימו בראש התעלה‬
‫נעימים להם הם‪ :‬א( התנ״ך‪ ,‬ביחוד למחלקה השניה‪ ,‬שהיא‬ ‫סיר גדול עם נקב בדפנו‪ .‬הגשם ימלא את הסיר והמים יצאו‬
‫היותר מצויינת בכשרונותיה‪ :‬ב( הקריאה לכל המחלקות‪.‬‬ ‫מהנקב וירדו דרך התעלה אל הבאר‪ .‬התעלה רצופה אבנים‬
‫חומר הקריאה יהיה על‪-‬פי‪-‬רוב שיחות מקוטעות ממחזות‬ ‫קטנות למען לא יבלעו המים ברוצם דרך התעלה‪ .‬אבינעם‪,‬‬
‫הטבע או מחיי בני האדם‪ :‬ג( דברי ימי עמנו למחלקה‬ ‫ילד בגילו‪ ,‬אשר השתתף גם‪-‬כן בעבודה הזאת‪ ,‬מצא חסרו­‬
‫הראשונה‪ .‬כבר עברנו עד אחרי חורבן בית שני‪ .‬את הלימוד‬ ‫נות בבאר ויעש בעזרת חבריו הקטנים בחצרו באר יותר‬
‫הזה אוהבים הם מאוד‪ .‬כל תקופה ותקופה נרשמת במוחם עד‬ ‫משוכללה‪ ,‬ולא הסתפק עוד בזה‪ ,‬כי אם עשה גם בריכה עם‬
‫ברזה )ברז( וצינור להוליך את המים מן הבאר אל הבריכה‪.‬‬
‫שהתמונות תעמדנה לפניהם כמו חיות‪.‬‬ ‫עתה כבר עזבו את דבר הבארות ועוסקים לפעמים במלאכת‬
‫במחלקה הזאת יצטין אביגדר )כמעט שמות כל הילדים‬
‫הם ביבליים ]תנ״כיים[ עד שגם זה‪ ,‬כמדומה לי‪ ,‬היה למודה‬ ‫הנגרות‪ :‬עושים שולחנות ורהיטים אחרים קטנים‪.‬‬
‫]אופנה[(‪ ,‬נער כבן עשתי עשרה שנה‪ :‬הוא היותר בריא‬
‫בילדי המושבה‪ ,‬בעל פנים עגולים ומלאים‪ ,‬כתפים רחבות‪,‬‬ ‫נוטעים כרם וגן‬
‫מבנה גוויתו מוצק‪ .‬גם בהתפתחותו הרוחנית עולה הוא על‬
‫כל חבריו‪ ,‬קרא כבר כל מה שיכול היה לקרוא פה בעברית‬ ‫ושם בגינה הקטנה שלפני בית ל‪ .‬עבודה אחרת‪ .‬אלישיב‬
‫וקורא לפעמים ספרים כאלה שאינם לפי רוח הילדים‪ ,‬שנוח‬ ‫עודר ונוטע גפן ופרחים‪ .‬ילדים אחדים עוזרים על ידו‪ .‬אחרי‬
‫היה לו יותר שלא לקרוא אותם)דרך אגב אעיר‪ ,‬כי הילדים‬ ‫אשר תקעו מוט קטן‪ ,‬הביאו חבל דק‪ .‬את קצה החבל האחד‬
‫סובלים פה מאח״מאוד מחסרון ספרי מקרא לילדים ונערים‬ ‫הדקו בראש המוט וקצהו השני קשרו במסמר התקוע‬
‫בשפתנו‪ ,‬כי שפה אחרת אינם יתעים והחפץ לקרוא יש בהם‬ ‫בקיר‪,‬למען אשר ישתרג הגפן על החבל ויעלה עד גובה‬
‫המסמר‪ .‬שנים מהילדים הולכים וכדים קטנים בידיהם וממל­‬
‫במידה מרובה מאד(‪.‬‬ ‫אים מים מבריכת המושבה ושבים ומרווים את הערוגה‬
‫הוא חונן גם בלב טוב ורגש חזק‪ .‬לו היית בעת שלמדנו‬
‫על אדות יוחנן הורקנום וראית איך התמרמר הנער עליו על‬ ‫ילדי המושגות בסוף המאה הקודמת‬
‫אשר אכף על האדומיים להתייהד‪ .‬הוא לא יכל לסלוח לו על‬
‫אשר אנס אנשים לקבל עליהם דת זרה לרוחם‪ .‬בשום אופן‬
‫לא עלתה בידי להשקיט את סערת רוחו ולהגן על כבוד‬

‫החשמונאי הזה‪.‬‬
‫זה לא כבר החילותי ללמד כתיבת הארץ את שתי‬
‫המחלקות הגדולות יחד והלימוד הזה יעניין אותם עד מאד‪.‬‬
‫הנני נותן לזה אך שתי שעות בשבוע ואינני ממהר לעבור‬
‫מעניין לעניין‪ ,‬כי בטוח אני שגם באופן לימוד כזה ידעו‬
‫בצאתם מבית‪-‬הספר את כתיבת ארץ‪-‬ישראל לכל פרטיה‬

‫וגם בגיאוגרפיה הכללית תהיה להם ידיעה מספקת‪.‬‬