Page 17 - ETMOL 44
P. 17

‫הלאומיים והדתיים חזרו ולבשו צביון‬
‫לבבי כלפני המלחמה‪ .‬הרשה לי לברכך‬

      ‫עלכךבכנות‪.‬כדבר בארון אל נציב‬
‫כידוע לך‪ ,‬אני מוסיף להשתתף בעצ­‬
‫מי במפעל הגדול הזה‪ ,‬בדרך שהלכתי‬
‫בה זה שנים רבות כל כך‪ ,‬אולם יוקר‬
‫החיים מאלצני לשנות את שדה פעולתי‬
‫ולצמצמו‪ .‬אני מרכז את מאמצי בעיקר‬
‫בתעשייה‪ ,‬מכיון שמחירי הקרקעות‬
‫והוצאות יישובו של איכר גדלו עד‪-‬כדי‪-‬‬
‫כך שקשה לי לפעול בהיקף הרצוי בת­‬
‫חום ההתיישבות ממש‪ .‬לדעתי‪ ,‬הפיתוח‬
‫הכלכלי שווה‪-‬ערך לעבודת האדמה‪.‬‬
‫דווקא על‪-‬ידי תעשייה תוכל הארץ לר­‬
‫כוש לה השפעה בחיי האומות‪ .‬לא די‬
‫במתן כספים‪ .‬חשוב יותר למצוא בני‪-‬‬
‫אדם המסוגלים לארגן מפעלים כאלה‬
‫ורק נסיונם יוכל להביא לידי התפתחו­‬     ‫במכתב להרברט סמואל מגלה רוטשילד מדוע מסר‬
                          ‫תם הרצינית‪.‬‬      ‫את ההשגחה על מפעליו ב־‪ 1899‬לידי יק״א‪,‬‬
‫עד עתה כבר הקימותי ״חברת טחנות‬         ‫הוא חלה קשה וחשש שלא יהיה ממשיך למפעלו‬
‫קמח״ בשיתוף פעולה עם מר באומן‪,‬‬
‫האדם המוסמך ביותר בתחום הזה‪ .‬אני‬
‫מקווה שמפעל זה יתרום להורדת יוקר‬                                        ‫מאת נקדימון דוגל‬
‫המחיה על‪-‬ידי הוזלת הלחם‪ .‬כמו‪-‬כן‬
‫חודשים אחדים אחרי התחלת השלטון המינהליות שמנעו את ניקוז הביצות הבטחתי את עזרתי למר רוטנברג‬
‫האזרחי הבריטי בארץ־ישראל‪ ,‬ב*‪ 25‬בכבארה‪ ,‬בחוף השומרון‪ ,‬מדרום לעת­ בעניין החישמול ובעניין ניצול מי היר­‬
‫בנובמבר ‪ ,1920‬כתב הבארון אדמונד לית‪ .‬ואמנם‪ ,‬בסופו של דבר הכריע דן‪ .‬לדברי מביני‪-‬דבר ששאלתי לחוות‬
‫רוטשילד‪ ,‬״אבי היישוב״‪ ,‬לנציב״ הנציב לטובת הבארון‪ ,‬נגד הבדווים דעתם‪ ,‬נראה שהצעתו תוכננה ביסו­‬
‫העליון הראשון סר הרברט סמואל‪ ,‬שוכני הביצה‪ .‬השטח נמסר ליק״א דיות‪ .‬בגלל היקפו הגדול של מפעלי‬
‫לברכו לקראת נשואי בנו אדוין‪ ,‬עם בנובמבר ‪ 1921‬בחכירה למאה שנה בארץ‪-‬ישראל וההרחבה שאני צופה לו‬
‫הדסה לבית גרזובסקי־גור‪ ,‬אגב כך הד ובמפעל ניקוז שנמשך תשע שנים ועלה בעתיד‪ ,‬רצוני לתת לו בסיס מוצק ובר‪-‬‬
                     ‫סיף הבארון וכתב כמה עמודים הון רב יובשו והוכשרו לעיבוד יותר קיימא‪.‬‬
‫לפני כעשרים שנה‪ ,‬בהיותי חולה‬           ‫במכונת־כתיבה ובהם גילה מדוע הח­ מ‪ 8000-‬דונם‪.‬‬
‫ליט‪ ,‬בשנת ‪ ,1899‬להעביר את ניהול הברון רוטשילד רצה להפוך את יק״א אנוש וילדי היו צעירים מכדי להמשיך‬
‫מושבותיו בארץ־ישראל לידיה של הארצישראלית לחברה מיוחדת שתפעל במפעלי‪ ,‬פניתי ליק״א שתקבל עליה את‬
‫יק״א‪ ,‬חברת ההתיישבות שהקים הברון לפיתוח הארץ‪ ,‬ופנה לסמואל שיעזור לו ניהול מושבותי אם אסתלק מן העולם‪.‬‬
‫הירש‪ .‬בעניין זה רבו ההשערות‪ ,‬אולם להתגבר על הקשיים הבירוקרטיים לשם כך הוקמה ועדה ארצישראלית‪ ,‬את‬
‫המכתב מגלה‪ ,‬כי רוטשילד חלה אז‪ ,‬שהיו קשורים בעניין זה ואמנם פיק״א ‪ -‬מחצית חבריה מינה יק״א ואת המחצית‬
‫חשש כי ימות ולא יהיה מי שימשיך יורשתה של ״ועדת ארץ‪-‬ישראל״ של השניה מיניתי אני‪ ,‬לניהול המושבות‪.‬‬
‫יק״א‪ ,‬קמה ונרשמה במאי ‪ 1924‬כ״חב‪ -‬אני יכול להשתבח ולהתברך ביחסים‬         ‫במפעלו‪.‬‬
‫בהמשך הדברים הוא פירט את רה לשרותים כלליים״‪ .‬פיק״א‪ ,‬שברא­ שהיו לי תמיד עם יק״א‪ .‬איני יכול אלא‬
‫תוכניותיו האירגוניות והכלכליות לגבי שה עמד הבאתן ואחרי מותו)ב‪ (1934-‬להביע רגשי כבוד לכשרונן של מועצת‬
‫עתיד פעולתו לפיתוחה של ארץ‪ -‬בנו ג׳יימס‪ ,‬טיפלה במושבות הבארון‪ ,‬המנהלים וההנהלה של יק״א במילוי‬
‫ישראל‪ ,‬תוך שימת הדגש על מפעלי בנכסיו ובמפעליו האחרים בארץ עד המשימה הקשה שקיבלו עליהן יחד‬
                     ‫תשתית‪ ,‬כגון מפעל החשמל של רוט‪ -‬שהפסיקה את פעולתה ב‪ ,1957-‬כתשע אתי‪.‬‬
                                       ‫שנים אחרי קום המדינה‪ ,‬לאחר שבני‬  ‫נברג‪ ,‬ועל מפעלי תעשייה‪.‬‬
    ‫להקים גוף עצמאי‬                    ‫לא כל תוכניותיו של הבארון להקים רוטשילד מסרו את נכסיה מתנה למ­‬
                                                       ‫מפעלים כלכליים‪ ,‬או להשתתף בהק­ דינה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬לוועדה הארצישראלית הזאת‪,‬‬                                          ‫מתם עם יזמים אחרים זכו להצלחה‪.‬‬
‫שאינה אלא שלוחה מיוחדת של יק״א‪,‬‬        ‫מחקלאות לתעשיה‬                   ‫״הטחנות הגדולות״ הוקמו בחיפה‬
‫יש קיום רופף במקצת‪ .‬זוהי סתם מסג­‬                                       ‫בשנת ‪ ,1923‬אך השכר הגבוה יחסית‪,‬‬
‫של הפועלים היהודים לא איפשר להוזיל מכתבו של הבארון להרברט סמואל רת פנימית‪ ,‬בלי צביון חוקי או רשמי‪,‬‬
‫את מחיר הקמח והלחם‪ .‬בית‪-‬החרושת וכן תשובתו של הנציב העליון )‪ 31‬שאינה עשוייה לפעול בשמה שלה‪.‬‬
‫״סהר״ לייצור נרות שהוקם ביפו קודם בדצמבר ‪ (1920‬מצויים בתיקיו הפר­ נראה כי צריך לשנות את פני הוועדה‬
‫לכן‪ ,‬בשותפות עם יק״א‪ ,‬לא היה ריוו‪ -‬טיים של סמואל בגנזך המדינה בירוש­ הזאת‪ ,‬לעשותה לגוף עצמאי‪ ,‬בעל‬
‫סמכויות משלו ולהרחיב את סמכויותיו‬      ‫חי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬האירה ההצלחה פנים לים‪ .‬וזה נוסח המכתב‪:‬‬
‫לשני מפעלים שביסודם השתתף הבא‪ -‬סר הרברט היקר‪ - ,‬בעניין רב עקב­ של הגוף הזה‪ .‬לתכלית זו‪ ,‬רצוני לה­‬
‫רון בחלק חשוב והם ״חברת המלח תי אחרי פעולותיך בארץ‪-‬ישראל ועמד­ קים‪ ,‬בשיתוף עם יק״א‪ ,‬חברה עצמאית‬
‫הארצישראלית״ בעתלית והחברה ליי­ תי על התוצאות הטובות שכבר הישגת שתקבל עליה את ניהול כל המפעלים‬
‫במילוי השליחות הקשה שקיבלת עליך‪ .‬הקיימים ותהיה מסוגלת להתפתח עוד‬        ‫צור מלט ״נשר״ ליד חיפה‪.‬‬
‫במכתב שלהלן ביקש הבארון את השקט חוזר לארץ‪ ,‬סדר ובטחון שוררים יותר על ידי כך שתצרף אליה עוד‬
‫עזרתו של סר הרברט בפתרון הבעיות בה ודומה‪ ,‬כי גם היחסים בין היסודות אישים ותשיג מקורות כספיים נוספים‪,‬‬

‫‪7‬ו‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22