Page 20 - ETMOL 44
P. 20
שמח מאד על מתנה זו ולאחר שיחה טוב ,איש שיחה מעניין ,אבל לא שליח
קצרה פנה אלי בלשון בקשה ואמר: ציבור לפי רוחי״ ,אך כאיש מדע החשיב
׳אתה היושב על המעיין ,בירושלים הד״ר ברוור את עבודתו של אידלסון.
מקור היהדות ,ממך אשמע נגינה עברית האקדמיה בוינה הזמינה את אידלסון
מקורית׳׳׳ והוא מבקש מאידלסון להש להרצות על פעולתו ואף הוציאה לאור
מיע לפניו ״איזו שירה עברית עתיקה, את מחקריו .את כל החומר שהקליט על
מהתפילות היפות שלנו״ .אידלסון גבי הפונוגרף ריכז אידלסון בספרו
מתאר כיצד שר לפני הפילוסוף הישיש ״אוצר נגינות ישראל״ ,שהופיע בעש
״אני שר והוא הנה עצם עיניו ואגלי רה כרכים בגרמניה ובארצות״הברית.
דמעה יוצאות מבין עפעפיו וזולגות על את המבואות לכרכים כתב בעברית מאגרותיו מתלונן ח.נ .ביאליק שהספר
ובגרמנית .הוא הלחין שירים עבריים איננו נמכר והוא נמצא במחסני החברה
לחייו״. של יעקב כהן ושאול טשרניחובסקי ועל-כן אין ההוצאה יכולה להוציא את
בשנת 1924הוזמן אידלסון להרצות ובמיוחד ידוע לחנו לשירו של נפתלי הכרכים הנוספים.
ב״היברו יוניון קולדז״ שבסינסינטי הרץ אימבר ״הלאה ירדן״ .הצעתו לכ מכין מאות המאמרים שפירסם אידל-
בארצות-הברית ובשנת 1932הוכתר תוב תוים מימין לשמאל לא נתקבלה סון מעניין במיוחד המאמר שפרסם
בתואר דוקטור מטעם הסמינר .הוא הד ב״שי של ספרות״ ובו זכרונותיו על והוא חזר לשיטה המקובלת.
פיס את לחניו לתפילות-שבת וראה הפילוסוף היהודי הנודע מגרמניה הרמן
בהופעת עשרת הכרכים של מפעל חייו כהן ,שבעצמו היה בן חזן ואשתו היתה
״אוצר נגינות ישראל״ .הכרך הראשון בתו של החזן אליעזר לואיס לבנדובסקי
כולל את תפילות יהודי תימן,־ השני את הוא חלם ליצור נוסח אחיד בנגינות והחשיב מאד את מפעלו של אידלסון.
שירת יהודי בבל ,השלישי של יהודי התפלה ולשם כך יסד את מכון ״שירת ״אני ידעתי כי הזקן מנגן הוא ,וכי
פרס בוכרה ודגיסטאן ,הרביעי את ישראל״ ביחד עם החזן שלמה זלמן אשתו מנגנת גם היא באופן אמנותי:
שירת ספרדי המזרח ,החמישי את ריבלין .״כוונתי היתה ליצור מכל ולכן בצאתי לביתו לקחתי אתי את
נגינות יהודי־ מרוקו ,בכרכים הששי המסורות השונות של כל העדות נוסח ספרי ׳מזמרת הארץ׳ להביא לו שי .הוא
והשביעי הוא מביא את תפילתם של מאוחד וללמד את בחורי הישיבה של
יהודי גרמניה ושלושת הכרכים האחרו ירושלים נגינה וחזנות .בזה עזר לי
נים מוקדשים לנוסח התפילה של יהודי שיריתימז תלמידי ש.ז .ריבלין .אולם נסיוני זה לא;
מזרח-אירופה .הוא המשיך להורות הצליח .גם קנאי ירושלים חסמו הדרו
בסינסינטי ובאחד הימים נתקף בשיתוק בעדי והיו רודפים את האברכים ומאיי־:
וגם כוח הדיבור ניטל ממנו .את רשימתו מים עליהם בחרם ומאחדים הצליחו לג
האוטוביוגרפיה ״חיי״ הוא מסיים כך אספם ובארם זול את החלוקה״ -כך כתב ברשימתו
״אמנם אני משתדל עוד להתעסק קצת,
אך ליצור לא אוכל עתה ,וכה אני ממ א• צ• א י ד ל ז ו ן ׳'ךןיי״
שיך עכשיו חיי בטלה כעונש הבא מן
השמיים .אלו הם קורות חיי בקיצור בהוספת הערות והגהות אידלסון יסד מקהלה בירושלים והו
זמן להופיע באירועים שונים .במלחמת
-מעט ורעים״. »את העולם הראשונה גויס לצבא התורכי
מחלתו המתגברת אילצה אותו לעבור גי הי ט ר ד ט ש י ג ר וניצח על תזמורת צבאית בעזה .בהכ
לדרום אפריקה שם שהו קרוביו ובה רזת המנדט הבריטי ראה שלב בעצמ
נפטר ביום י׳׳ז אב תרצ״ח ).(14.8.1938 הוצאת בית המדרש לדגנית אות ישראל ועל האופרה העברית שחי
מפעלו החלוצי של אידלסון היה נר סיגסינמי באוהיו בר ״יפתח״ ,כתב במקום שנת ההוצאה
לרגלי חוקרי המוסיקה היהודית .תלמי
דו החזן גרשון אפרת המשיך במפעלו ארצות* הברית• באמריקה תרפ״ב ״שנת ה׳ לשחרור הארץ״.
והוציא בארצות-הברית ששה כרכים י■ ׳■ת רצ״■א בין הלחנים שחיבר ידוע ביותר הלחן
של אנתולוגיה חזנית .קטלוג של אר ״הבה נגילה״ שהפך להיט בינלאומי.
כיון א.צ .אידלסון הנמצא בבית- לחן זה חיבר אידלסון לפי נעימה ששמע
הספרים-הלאומי-והאוניברסיטאי הופיע אצל חסידים בירושלים .לחן זה זכה
בדפוס בעריכת הפרופ׳ ישראל אדלר לפירסום רב ובתי־המשפט של מדינת
ויהודית כהן ,וביבליוגרפיה הכוללת ישראל נקראו לעסוק בזכויות היוצרים
קרוב ל 200-פירסומים של אידלסון של מחברו ,שכן בנותיו של אידלסון
הופיעה בשנת 1976בארצות הברית תבעו תשלום עבור השמעת הלחן
בשידורים ובקונצרטים .בשנת 1921
בעריכת ד״ר ישראל כץ. נסע לגרמניה על מנת למצוא מו״ל
למחקריו וכן התקשר עם הוצאת
״דביר״ שהוציאה את חלקו הראשון של
״תולדות הנגינה העברית״ .באחת:
0נ
