Page 23 - ETMOL 44

P. 23

‫זאת‪ ,‬שירת באמונה את אדונו פתח עלי‬ ‫התיר היהודי מבחיר המלכים‬
‫שאה‪ .‬ההיסטוריון האנגלי וואטסון‬
‫כותג‪ ,‬שאגא מחמד שאה דרש מיורשו‪,‬‬ ‫מאת עזריה לוי‬
‫פתח עלי שאה‪ ,‬שלא יתן לחאג׳י איבר‪-‬‬
‫הים למות בשיבה טובה‪ ,‬אלא שיוציאו‬ ‫השנים הורעו‪ ,‬ובשנת ‪ ,1792‬מסר חאג׳י‬ ‫בחודש יולי שנת ‪ 1873‬הגיע השאה‬
‫להורג‪ ,‬על שבגד באדוניו‪ ,‬לוטף עלי‬ ‫איברהים את שיראז לידיו של אגא‬ ‫הפרסי נאסר א״דין קאג׳אר לפריז‪ ,‬שם‬
‫זאנד‪ ,‬אם‪-‬כי בעקבות בגידה זו עלה הוא‬ ‫מחמד שאה‪ ,‬המלך הראשון בשושלת‬ ‫נפגש עם ראשי הקהילה היהודית‪ .‬בשי‬
‫עצמו לשלטון‪ .‬הוא חשש שחאג׳י איבר‪-‬‬ ‫הקאג׳אר‪ .‬אגא מחמד מינה את החאג׳י‬ ‫חה עם אדולף כרמייה‪ ,‬נשיא ״חברת כל‬
‫לואזיר‪ ,‬וגם לאחר שנרצח‪ ,‬ואת מקומו‬ ‫ישראל חברים״‪ ,‬ועם נכבדים יהודים‬
‫הים יעשה אותו דבר ליורשו‪.‬‬ ‫ירש פאתח עלי שאה‪ ,‬המשיך החאג׳י‬ ‫אחרים‪ ,‬אמר נאסר א‪-‬דץ שאה‪ ,‬כי לעו‬
‫לם לא ישכח‪ ,‬שהיה זה יהודי‪ ,‬חאג׳י‬
‫החאג׳י וקךוביו נךצחים‬ ‫בתפקידו‪ ,‬ושימש כראש הממשלה‪.‬‬ ‫איברהים חאן‪ ,‬שסייע לקאג׳ארים אבו‬
‫באותה תקופה‪ ,‬שלט באפגניסתן‬ ‫תיו לתפוס את השלטון בפרס בסוף‬
‫פתח עלי שאה‪ ,‬בעצה עם מקורביו‪,‬‬ ‫שאה זאמאן‪ ,‬הגיעו אליו שמועות כי‬
‫נתן הוראה לתפוס את חאג׳י איברהים‪,‬‬ ‫נפוליאון מתכונן לפלוש להודו‪ ,‬דרך‬ ‫המאה הי״ח‪ ,‬ולהבטיח את כס מלכותם‪.‬‬
‫שני אחיו ויתר מקורביו השולטים בעמ‬ ‫פרס ואפגניסתן‪ .‬שאה זאמאן ביקש‬ ‫ההסטוריון האנגלי פרסי סייקס‪ ,‬כינה‬
‫דות שונות‪ ,‬ולחסלם‪ .‬את שני בניו של‬ ‫לנצל את ההזדמנות ולפלוש להודו‬ ‫את חאג׳י איברהים ״מכתיר המלכים״‪.‬‬
‫החאג׳י הביאו לטהרן‪ ,‬באחד פגעו קשה‪,‬‬ ‫זו תופעה שעשויה להתרחש במדינה‪,‬‬
‫ואילו על השני‪ ,‬שהיה צעיר לימים‪,‬‬ ‫ולחורסן‪ ,‬בצפון‪-‬מזרח פרס‪.‬‬ ‫שבה מצויים שבטים רבים‪ .‬שבט האפ‪-‬‬
‫ריחם השאה והשאירו בחיים‪ .‬הילד הזה‬ ‫ממשלת בריטניה חששה מפני תכניו‬ ‫שאר שלט בפרס במחצית הראשונה של‬
‫גדל ונתמנה לשומר המסגד הגדול במש‬ ‫תיו של שאה זאמאן והיא שלחה את‬ ‫המאה הי״ח‪ .‬שבט זאנד שלט במחצית‬
‫הד‪ ,‬משרה דתית‪-‬מינהלית חשובה‬ ‫הדיפלומט ג׳ון מלקולם )‪ (1801‬לנהל‬ ‫השניה‪ ,‬עד שעלו בני שבט הקאג׳אר‬
‫משא‪-‬ומתן עם פתח עלי שאה קאג׳<>ר‪,‬‬ ‫)שהם תורכמנים במוצאם( בעזרתו של‬
‫ומכניסה‪.‬‬ ‫ולהשפיע על השאה לפלוש לאפגניסתן‪,‬‬ ‫היהודי חאג׳י איברהים ותפס את השל‬
‫לאחר שהחאג׳י הוצא להורג החרימו‬ ‫כדי לסכל את תכניותיו של שאה זאמאן‪.‬‬ ‫טון במדינה‪ .‬נראה‪ ,‬שאך אדם העומד‬
‫אנשי השאה את כל רכושו ורכוש בני‬ ‫מלקולם נפגש עם ראש‪-‬הממשלה‬ ‫מחוץ למסגרת השבטית‪ ,‬והוא רב‪-‬‬
‫משפחתו‪ ,‬שהיה רב‪ .‬אגא מחמד שאה‬ ‫חאג׳י איברהים‪ ,‬וחתם עמו על הסכם‬ ‫כשרונות‪ ,‬עשוי לתווך בין השבטים‪,‬‬
‫רודף בצע היה ומספרים‪ ,‬שפעם הוא דן‬ ‫ידידות ובו סעיף‪ ,‬שאם האפגנים יפלשו‬ ‫לטוב או לרע‪ ,‬להוריד אחד מכס המלכות‬
‫אדם שעבר עבירה‪ ,‬שיכרתו את אוזניו‪.‬‬ ‫להודו‪ ,‬תצא פרס למלחמה נגד אפגני‪-‬‬ ‫ולהכתיר את משנהו‪ ,‬בן השבט היריב‪.‬‬
‫שעה שעמד התליין לבצע את גזר הדין‪,‬‬ ‫סתן והיא רשאית לכובשה‪ .‬אחר חתימת‬ ‫אדם שכזה יכול להיות רק מבני המיעו‬
‫שמע המלך שהנידון לוחש דבר‪-‬מה‬ ‫ההסכם כבש הצבא הפרסי את חורסן‬ ‫טים בפרס ‪ -‬יהודי‪ ,‬ארמני‪ ,‬זרתושטי או‬
‫באוזני התליין‪ .‬הוא דרש מהנידון לומר‬
‫דבריו בקול רם‪ ,‬וזה השיב שהציע לת‬ ‫ומשהד‪.‬‬ ‫גרוזיני‪.‬‬
‫ליין סכום כסף‪ ,‬כדי שיכרות לו אך אוזן‬ ‫פתח עלי שאה קיבל בתקופה זו ידי‬ ‫היסטוריונים של איראן‪ ,‬שעסקו‬
‫אחת‪ .‬על כך אמר המלך לנידון‪ ,‬תן לי‬ ‫עות‪ ,‬מאויביו של חאג׳י איברהים‪ ,‬כי‬ ‫בשאלת עלייתם של הקאג׳ארים לשל‬
‫סכום כפול ותוכל להציל את שתי או‬ ‫הואזיר שלו‪ ,‬שריכז בידיו כוח רב‬ ‫טון‪ ,‬חלוקים בדעותיהם בדבר יהדותו‬
‫והשפעה‪ ,‬מינה כמה מאחיו לראשי ערים‬ ‫של חאג׳י איברהים‪ .‬אולם‪ ,‬בפרס גופא‬
‫זניך‪.‬‬ ‫ומושלים באזורים שונים של המדינה‪,‬‬ ‫רווחו שמועות רבות בדבר יהדותו‪,‬‬
‫נכדו של חאג׳י איברהים‪ ,‬ראש‬ ‫והוא זומם מזימות נגד השאה‪ .‬המלך‬
‫המשטרה בשיראז‪ ,‬שעמו נפגש ד״ר‬ ‫החל חושש מגידול כוחו והשפעתו של‬ ‫ולאו דוקא בקרב היהודים בלבד‪.‬‬
‫פולאק‪ ,‬היה אישיות חשובה‪ .‬לימים‬
‫הקים מערכת שלטונית רבת השפעה‪.‬‬ ‫הואזיר‪.‬‬ ‫צאצא ראש‪-‬משטרה‬
‫אחותו נישאה לראש הממשלה החדש‪.‬‬ ‫ההיסטוריונים מתארים את חאג׳י‬
‫בן אחיו של החאג׳י‪ ,‬אבול חסן‪ ,‬היה שר‬ ‫איברהים כאיש יוצא דופן‪ ,‬מוכשר‪ ,‬אך‬ ‫ד״ר יעקב פולאק‪ ,‬רופאו של נאסר‬
‫החוץ‪ ,‬ויש אומרים‪ ,‬שהוא ששימש‬ ‫מושחת‪ ,‬כיתר השרים במדינה‪ ,‬יחד עם‬ ‫א‪-‬דין‪ ,‬סיפר בשנות החמישים למאה‬
‫לאנגלי מורייר‪ ,‬שבתב את הרומן‬ ‫הי״ט בעתון ״המגיד״ )תרכ״ג‪ ,‬מספר‬
‫ההיתולי ״חאגי באבא מאיספהן״‪,‬‬ ‫‪ (49‬שבהיותו בשיראז‪ ,‬הוזמן לביתו של‬
‫כהשראה לגיבור הסיפור‪ .‬ברומן זה‬ ‫ראש‪-‬המשטרה‪ ,‬קוואם‪ ,‬וזה סיפר לו כי‬
‫שנכתב בשנת ‪ ,1824‬תיאר ג׳יימס מו‪-‬‬ ‫הינו מצאצאיו של חאג׳י איברהים‪,‬‬
‫רייר את החיים בפרס‪ ,‬את המנהגים‬ ‫ואבותיו המירו דתם )‪ :(1750‬על‪-‬כן‪,‬‬
‫וחיי יום יום‪ ,‬כרקע להרפתקאות של‬ ‫משום היותו נכדו של החאג׳י המומר‪,‬‬
‫הגיבור הראשי‪ .‬בהמשך הסיפור נוסע‬
‫חאג׳י באבא ללונדון‪ ,‬שם הוא משמש‬ ‫הוא מגן על היהודים בעירו‪.‬‬
‫שגריר לארצו‪ ,‬והוא מספר כיצד נראית‬ ‫ההיסטוריון האנגלי וואטסון‪ ,‬שכתב‬
‫ספר על פרס בשנת ‪ ,1866‬מספר כי‬
‫אנגליה בעיניו של דיפלומט פרסי‪.‬‬ ‫החאג׳י הינו צאצא של יהודי שהמיר‬
‫אגב‪ ,‬לאותו ראש‪-‬משטרה‪ ,‬קוואם‬ ‫דתו‪ .‬ועוד מצאנו בספרו של ההיסטוריון‬
‫שסיפר כי הוא צאצא לחאג׳י איברהים‪,‬‬ ‫הפרסי בן זמננו‪ ,‬אמינה פאקרוואן‪ ,‬הטו‬
‫היה נכד‪ ,‬ממונה על שבטים בדרום פרס‪.‬‬ ‫ען שבדרך כלל מקובל‪ ,‬שמוצאו של‬
‫בשנת ‪ - 1916‬במלחמת העולם הרא‬
‫שונה ‪ -‬הסיתו גרמנים שבטים באותו‬ ‫החאג׳י הוא יהודי‪.‬‬
‫איזור להילחם באנגלים‪ .‬קוואם הצליח‬ ‫חאג׳י איברהים חאן משיראז‪ ,‬היה‬
‫לגרש את השבטים המוסתים מהעיר‬ ‫ואזיר אצל המלך האחרון משושלת‬
‫שיראז ומסרה לשלטון המרכזי‪ ,‬שהיה‬ ‫זאנד‪ ,‬לוטף עלי חאן‪ ,‬אולם היחסים בין‬
‫בחסות האנגלים‪ .‬תוך כדי הפעולה נפל‬

‫מסוסו ונהרג‪.‬‬

‫‪23‬‬

18 19 20 21 22 23 24 25