Page 18 - ETMOL 44
P. 18
אברהם צבי אידלסון ,חוקר שירת יהודי תימן, מלבד אלה שמסרתי לה אני.
הקליט מאות מנגינות יהודיות ב״פונוגרף״ ישן חברה זו ,שמטרתה תהיה לסייע בפי
תוח כל המפעלים היהודיים -חקלאיים,
בירושלים של ראשית המאה תעשייתיים מסחריים -זקוקה קודם כל
ליישות משפטית .הייתי רוצה שהיא
מאת עקיבא צימרמן תהייה חברה ארצישראלית ולה תקנות
ארצישראליות .ידוע לי שלפי חוקי
בעלי תפילה בנוסח הישן ,וכך התוודע שנת תשמ״ב היא שנת המאה לרא ארץ-ישראל הנוכחיים אין מסגרת לחב
לסוגינן שונים של לחני התפילה. שית עלית יהתי תימן לארץ-ישראל, רות כאלו .לפיכר ,סר הרברט היקר,
והיא גם שנת המאה להולדתו של חוקר אני כותב אליך ומבקש ממך שתואיל
יחד עם התענינותו בחזנות השקיע שירתם ותפילתם של יהודי תימן והרא לחוות את דעתך ,אם אתה מסכים עמי,
עצמו בספרות ההשכלה ואהב לקרוא שון שהעלה את נגינתם בכתב תווים - וללמדני באיזו מסגרת יהיה אפשר לה
את מאמרי אחד העם .״הייתי תלמיד אברהם צבי אידלסון אשר נולד בכפר קים חברה כזו בארץ-ישראל .זוהי אולי
ותיק של אחד העם והייתי בולע את הדייגים פיליקסבורג בקורלנד ,לטביה. השעה להכניס בחקיקת העתיד של
מאמריו .חדור ברעיונותיו הייתי מצט מפעליו בחקר המוסיקה היהודית, ארץ-ישראל ,שאתה עוסק בעיצובה
ער על גלות הנשמה העברית ,על נגינת שבחלקם לא פורסמו עד היום ,מהווים
בית-הכנסת שהיא חדורה השפעת נגינה עד היום אבן-פינה בחקר המוסיקה הוראות שיאפשרו יציר כזה.
זרה ,בפרט הנגינה הגרמנית שעשתה היהודית של כל עדות ישראל .אידלסון כאן ,בצרפת ,יש לנו חברות בעלות
שמות בנגינת בית הכנסת; על אשר כל היה הראשון שהקליט שירים בארץ, צביון של צדקה ופילאנטרופיה ,המכו
יצירותיהם של גדולי המלחינים לבית וזאת חמש״עשרה שנה אחרי המצאת נות ׳מוכרות כמועילות לציבור׳ .הת
הכנסת אינם אלא יצירות גרמניות או הפונוגרף על״ידי אדיסון האמריקאי קנון שלהן מוגש למועצת המדינה
חקויים להן״ כך כתב אידלסון ברשימתו והיה בין הראשונים אשר הקליט תפי לענייני מינהל ,והיא הפוסקת והמאשרת
את כינונן .גם באנגליה ,כמדומני ,יש
האוטוביוגרפיה ״חיי״ לות וחקרן. משהו מקביל לזה .לשם תיעוד ,אני
מליבוי עבר אידלסון לעיר קניגסברג אביו של אידלסון היה שוחט וחזן. מצרף תקנונים של שתי חברות כאלו:
ושם שר מספר חודעזים במקהלתו של בהיות אידלסון בן ששה חדשים העתיקו את תקנון מוסד רוטשילד לדיור זול -
הוריו את מקום מגוריהם לעיר לובוי מפעל כללי שכולו פילאנטרופי -ואת
החזן והחוקר אשר בירנבוים. וכמנהג ילדי ישראל למד בחדר .חמש תקנונו של מוסד רוטשילד אחר ,יהודי,
שנים למד בישיבה ,אך אזניו נמשכו העוסק בבית החולים שלנו ובמפעלי
נדודים וחזנות לצלילי התפילות .הוא שב לליבוי
ונרשם למקהלתו של החזן אברהם מרד צדקה הקשורים בו.
מקניגסברג עבר ללונדון והסופר כי רבינוביץ ,שהשפיע עליו עוד בימי אני שולח לך גם את תקנון יק״א.
ישראל זנגויל קרבו והשתדל לעזור לו ילדותו .בית הכנסת בו שימש רבינוביץ מובן מאליו ,ובהתחשב בצביון
על מנת שיוכל להתקבל ל׳׳ג׳ואיש קו- התנהל ברוח הריפורמה הגרמנית ,אך הפילאנטרופי לחלוטין של המפעל הזה,
לדז׳״ ,אך הוריו דרשו ממנו לחזור .הוא נשמרו בו הניגונים המסורתיים .אצל טוב יהיה שהחקיקה שתבוא תפטור
שב לליבוי והמשיך בלימודיו אצל אבר רבינוביץ למד אידלסון את ראשית אותו מכל מם והיטל הואיל והרווחים
תורת המוסיקה והכיר את יצירותיהם שאולי יהיו לו ורווחי-ההון שלו אינם
הם רבינוביץ. של גדולי החזנים .עם זאת ,נמשך אחרי משמשים אלא למפעלים שהם לטובת
בשנת 1901עבר לברלין ונתקבל
ללימודים בקוסרבטוריון וכן שר במקה- הציבור בלבד.
מר פראנק יסע בעוד זמן-מה לארץ
ישראל כדי לבחון אתך את העניין .אני
מבקש להסב שימת לבך לחשיבות
העניין ומבקש שתואיל ללמוד אותו.
ניקוז הביצות
מר פראנק ישוחח עמך גם על השא
לות השונות שאני עוסק בהן עכשיו,
בתוכן ניקוז סביבתן של מושבותי.
מתוך שאני משווה חשיבות ראשונה
במעלה לשיפור מצב התברואה ,אני
רוצה לתרום לכך על-ידי עבתות תיעול
וניקוז הביצות באזורי מושבותי .ברם,
שאלות חשובות קשורות בכך וצריך
להסדירן ואילו המינהל שלך שם קשיים
מסויימים בדרכי .אני מקווה ,כי יעלה
בידך לפתור אותן פתרון חיובי ,שיא
פשר לי להוציא את תוכניותי אל הפו
על .צר לי להשאיר לאחרים את עבודות
התברואה הללו.
הרשה לי ,סר הרברט יקירי ,לסיים
מכתב זה בשיגור אחולי לך ולבני משפ
חתך לרגל נשואיו הקרובים של בנך.
אדממד דה־דוששילד
8ו