Page 22 - ETMOL 44

‫אגודת התעמלות בשם ״ראשון‪-‬לציון״‪.‬‬ ‫לארץ עם אחיו חביב ב‪ .1909-‬יוסף‬ ‫הארצית‪ .‬בעתון ״החרות״ מאפריל‬
‫אחד היוזמים היה ד״ר ליאו כהן‪ ,‬רופא‬ ‫נמנה עם ראשוני ״מכבי״ תל‪-‬אביב‬ ‫‪ 1912‬שיצא לאור בירגשלים‪ ,‬קוראים‬
‫הגימנסיה ״הרצליה״‪ .‬מי שנתן דחיפה‬ ‫והיה ממייסדי התאחדות הכדורגל‪.‬‬ ‫אנו לראשונה על כדורגל‪ .‬כן נמסר‬
‫חזקה לפעילות הספורטיבית והתעמ­‬ ‫התאחדות לספורט לחובבים‪ ,‬והוא‬ ‫דו״ח על תחרויות כדורגל שנערכו‬
‫לות בארץ היה המורה מגימנסיה ״הרצ­‬ ‫בפסח‪ ,‬ברחובות‪ .‬ביוני ‪ 1912‬פורסמה‬
‫ליה״ צבי נשרי‪ .‬ב״הרצליה״ היה אולם‬ ‫שהגה ויזם את רעיון ״המכביה״‪.‬‬ ‫בעתון זה כתבה גדולה מאת ״שדרינו‬
‫התעמלות מיוחד‪ ,‬אחד הראשונים‬ ‫הפעילות הספורטיבית בארץ קדמה‬ ‫ברחובות״ על מישחק כדורגל בראשון־‬
‫בארץ‪ ,‬והוא שימש את כל תל‪-‬אביב של‬ ‫למשחקי הכדורגל‪ .‬שעורי הספורט‬ ‫לציון‪ ,‬על התפקידים השונים במשחק‪,‬‬
‫הראשונים התקיימו בבית‪-‬ספר ״למל״‬ ‫וכן על ההתעניינות הרבה שמישחק זה‬
‫אז‪.‬‬ ‫בירושלים‪ .‬שנוסד בשנת ‪ .1856‬המורה‬ ‫מעורר בין ״ידידים‪ ,‬ידידות ואורחים‬
‫צבי אורלוב‪-‬נשרי הוזמן ב‪1907-‬‬ ‫היה ישעיהו פרס‪ .‬היו אלה שעורי‬
‫לשמש כמורה להתעמלות בגימנסיה‪.‬‬ ‫התעמלות פשוטים‪ ,‬ללא תלבושת‬ ‫רבים הבאים לבקר״‪.‬‬
‫לאחר שנה נסע להשתלמות כחוץ‪-‬לארץ‬ ‫מתאימה‪ .‬התנגדות ההורים לשיעורים‬ ‫אחד המגרשים הראשונים היה על״יד‬
‫וכשחזר החל בפעילות רבה ב״הרצ‪-‬‬ ‫אלה היתה רבה מאוד בתחילה‪ .‬פרופ׳‬ ‫בית״הספר לבנות בשכונת נווה־צדק‪.‬‬
‫ליה״‪ ,‬בבית‪-‬הספר לבנות וב״מכבי״‪.‬‬ ‫הינריך לוה הדריך התעמלות בבית‪-‬‬ ‫אחר״כך זכור לראשונים המגרש בדרך‬
‫פעילותו זיכתה אותו בכינוי ״אבי‬ ‫הספר לבנות בנוה‪-‬צדק בשנת ‪.1895‬‬ ‫יפו‪-‬תל״אביב‪ ,‬לא הרחק מהמושבה‬
‫ההתעמלות והספורט בארץ״‪ .‬הוא‬ ‫בקונגרס הציוני השני בבאזל ב‪,1898-‬‬ ‫הגרמנית‪ ,‬בקרבת מקום למשכנה‬
‫נאם ד״ר מקס נורדוי על ״יהדות השרי­‬ ‫השלישי של ״הרצליה״‪ ,‬לפני שעברה‬
‫שימש כמורה במשך שנים רבות‪.‬‬ ‫רים״ וסיים בקריאה‪ :‬״נפש בריאה‬ ‫למקומה במשך שנים רבות בפינת רחו­‬
‫נשרי היה גם מרצה בפני רופאים על‬ ‫בגוף איתן״‪ .‬דבריו אלה הביאו לארגון‬
‫ספורט‪ ,‬ומארגן שעורי״קיץ למורים‪ .‬כן‬ ‫אגודות ספורט יהודיות‪ ,‬במקומות‬ ‫בות הרצל‪-‬אחד״העם‪.‬‬
‫הכין יסוד למילון מונחי ההתעמלות‬ ‫שונים‪ ,‬ובקונגרס הציוני הששי ב‪-‬‬ ‫בשיחה עם כמה מוותיקי פתח־תקוה‬
‫ופעל למען תלבושת ספורט מתאימה‪,‬‬ ‫‪ ,1903‬התקיימה הצגת התעמלות יהו­‬ ‫סופר לי על הימים הראשונים של הכדו­‬
‫במיוחד לבנות‪ .‬הוא דירבן גם למשחקי‬ ‫דית ראשונה בעולם‪ ,‬לעיני צירי הקו­‬ ‫רגל במושבה‪ .‬בן‪-‬דרור )אבא‪ ,‬סבא‪,‬‬
‫כדורגל‪ ,‬ואירגן תחרויות וב‪ 1913-‬פיר‪-‬‬ ‫נגרס ובראשם ד״ר הרצל‪ .‬ההתרגשות‬ ‫וסבא‪-‬רבא של שחקנים נודעים( סיפר‬
‫סם ספר של חוקי המישחק‪ ,‬ספר‪-‬חוקי‬ ‫לי‪ ,‬כי כאשר בא לארץ עם הוריו ב­‬
‫הכדורגל הראשון שהופיע בעברית‪.‬‬ ‫היתה גדולה‪.‬‬ ‫!‪ ,191‬כבר היתה במושבה פעילות‬
‫נשרי קבע אז מונחים‪ ,‬שברובם נשארו‬ ‫ספורטיבית‪ :‬מגרש הכדורגל היה על‪-‬‬
‫אולם התעמלות ב״הרצליה״‬ ‫יד הגורן‪ .‬בין השחקנים הוא הזכיר את‬
‫בלי שינויים עד היום‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1908‬אורגנו תחרויות ספורט‬ ‫גם בארץ היו בראשית המאה נסיונות‬ ‫אהרון קליר‪.‬‬
‫במושבה רחובות‪ ,‬אשר נערכו מאז כל‬ ‫שונים לארגון אגודות ספורט‪ .‬ב‪1906-‬‬ ‫אהרן קליר נולד ב‪ 1895-‬ועלה עם‬
‫שנה בפסח‪ .‬בכנסים אלה השתתפו אל­‬ ‫אירגנו חניכי הסמינר למורים בירוש­‬ ‫הוריו ב‪ .1910-‬הוא השתתף בפעולות‬
‫לים סקציה להתעמלות בשם ״בר‪-‬‬ ‫שונות של ״מכבי״ בפתח‪-‬תקוה‪ .‬אחד‬
‫פים‪.‬‬ ‫גיורא״‪ ,‬והמדריך היה המורה צבי‬ ‫ממדריכי הספורט היה אבשלום גיסין‪,‬‬
‫באוגוסט ‪ 1912‬נערכה ביפו ועידת‬ ‫גולדשמידט‪ .‬באותה שנה נוסדה ביפו‬ ‫מתעמל מצויין ומדריך להתעמלות‬
‫״מכבי״ ראשונה‪ ,‬בה השתתפו צירים‬
‫מירושלים‪ ,‬יפו‪ ,‬פתח‪-‬תקוה וזכרון‪-‬‬ ‫)אבשלום גיסין נפל במאורעות ‪.(1921‬‬
‫יעקב‪ .‬נבחר ועד מרכזי‪ .‬את הוועידה‬ ‫קליר סיפר על נסיעה שערכו חברי‬
‫בירך יוסף שפרינצק מטעם מפלגת‬ ‫ה״מכבי״ בעגלות לזכרון‪-‬יעקב ב‪1914-‬‬
‫״הפועל‪-‬הצעיר״‪ .‬כדאי לציין כאן‪ ,‬כי‬ ‫בכניסה למושבה קיבלו את פניהם חברי‬
‫סוריה ולבנון נחשבו כגליל ״מכבי״‬ ‫״מכבי״ זכרון‪-‬יעקב ובראשם שתי רוכ‪-‬‬
‫ארץ‪-‬ישראל וסניף ״מכבי״ פעל בביי­‬ ‫בות ‪ -‬שרה אהרונסון‪ ,‬מגבורות‬

‫רות‪.‬‬ ‫״ניל״י״‪ ,‬ורחל הלפרין‪.‬‬

‫אסור לנצח‪ ,‬לא יפה להפסיד‬ ‫אפשר לשחק בחולות‬

‫משחק הכדורגל בארץ החל להתפתח‪,‬‬ ‫שחקני כדורגל ‪ -‬בתקופה התורכית‬ ‫צבי נשרי‪ ,‬המורה הראשון לספורט‬
‫נוספו קבוצות‪ ,‬רבו השחקנים והוא הפך‬ ‫בגימנסיה ״הרצליה״‪ ,‬סיפר‪ ,‬כי כאשר‬
‫עד מהרה לספורט הראשי‪ .‬נערכו‬ ‫נגשו לבניית אחוזת‪-‬בית‪ ,‬היא תל‪-‬‬
‫תחרויות‪ ,‬גם עם קבוצות לא‪-‬יהודיות‪,‬‬ ‫אביב‪ ,‬״ביקשנו להקצות חלקה מיוחדת‬
‫ועתון ערבי שיצא לאור ביפו תיאר‬ ‫למגרש‪-‬משחקים״‪ ,‬הבקשה נדחתה‪.‬‬
‫משחק בין ערבים ויהודים בראשית‬ ‫הנימוק היה‪ :‬האדמה היא ביוקר‪ .‬פרנסי‬
‫תל‪-‬אביב טענו גם‪ ,‬כי בסביבת העיר יש‬
‫‪.1914‬‬ ‫שטחי חולות רבים ריקים ושם אפשר‬
‫עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫בקיץ ‪ - 1914‬פסקה הפעילות הספורטי­‬ ‫לשחק‪.‬‬
‫בית‪ .‬לעתים נערכו מישחקי כדורגל עם‬ ‫אריה ירושלמי‪ ,‬שבא לארץ ב‪1910-‬‬
‫קבוצות הצבא התורכי‪ ,‬אולם לנצח‬ ‫כדי ללמוד בגימנסיה ״הרצליה״‪ ,‬סיפר‬
‫אותם ‪ -‬אסור היה‪ ,‬הם עלולים היו‬ ‫כי משחקי כדורגל נערכו בשכונת עג׳מי‬
‫לעשות צרות כנקמה‪ ,‬להפסיד ‪ -‬זה לא‬ ‫ביפו‪ ,‬נגד סטודנטים ערביים שלמדו‬
‫בביירות‪ ,‬בקולג׳ האמריקאי שם‪ ,‬והיו‬
‫נאה‪ ,‬ודאגו‪ ,‬איפוא‪ ,‬לתוצאות תיקו‪.‬‬
‫אך גם פעילות זו פסקה כאשר החזית‬ ‫חוזרים ליפו בימי החופש‪.‬‬
‫התקרבה לארץ‪ .‬רק לאחר המלחמה‪,‬‬ ‫עסקן הספורט יוסף יקותיאלי סיפר‪,‬‬
‫בסוף ‪ ,1918‬חודשה הפעילות‪ ,‬והמשח­‬ ‫כי רק ב‪ 1913-‬הותקנו שערים פחות או‬
‫קים הראשונים נערכו נגד החיילים‬ ‫יותר תקינים‪ ,‬במגרשי הכדורגל‬
‫במקוה‪-‬ישראל‪ .‬יוסף יקותיאלי בא‬
‫האנגלים כובשי הארץ‪.‬‬

‫‪22‬‬