Page 11 - ETMOL 44
P. 11

‫המצריים‪ ,‬כגון כלי בהט וחפצי תמרו­‬
‫קים מאבן‪ ,‬הם ששרדו בארץ מן היבוא‬
‫ממצרים‪ .‬יתכן‪ ,‬כפי שנוהגים לשער‪ ,‬כי‬
‫עיקר התמורה שאותה קיבלו תושבי‬
‫הארץ מן המצרים )אם נתעלם מהאפש­‬
‫רות כי התוצרת החקלאית נלקחה על‪-‬‬
‫ידי המצרים בכפיה( היתה עשויה מחומ­‬
‫רים מתבלים‪ ,‬כגון בגדי פשתן‪ ,‬ואלה‬

  ‫לא נשתמרו בין הממצא הארכיאולוגי‪.‬‬

    ‫התרופפות בקשרים‬

‫לאחר ימי השושלת הראשונה חלה‬              ‫אז תחנות נוספות‪ ,‬אולם הם לא נתגלו‬                            ‫שני כדים מצריים זעירים‬
‫התרופפות גמורה של הקשרים המסח­‬           ‫לצערנו עד היום‪ .‬מכל מקום‪ ,‬האופי‬
‫ריים בין מצרים וארץ ישראל בדרך‬           ‫המפורז של תחנת עין־בשור עשוי להצ­‬       ‫השושלת הראשונה‪ ,‬אז אירעה ככל‬
‫היבשה של צפון סיני‪ .‬שכן עד היום לא‬       ‫ביע על יחסי גומלין שלווים של מסחר‬       ‫הנראה ״התמסדות״ של ישיבת המצרים‬
‫נתגלו ראיות לקיומם של קשרים כאלה‬         ‫עם כנען‪ ,‬לפחות בעת קיומה של‬             ‫בדרום מישור החוף‪ .‬ייתכן‪ ,‬כי גרמה‬
‫גם בימי השושלת השניה ובימי הממל­‬         ‫התחנה‪ ,‬ולא על עוינות אלימה בין מצ­‬      ‫לכך התרחבות נוספת של הביקוש‬
‫כה הקדומה )סוף ברונזה קדומה ‪,11‬‬          ‫רים לכנען‪ .‬אפשר למצוא תימוכין‬           ‫למוצרי יוקרה חקלאיים במצרים גם‬
                                         ‫למצב זה‪ ,‬ששרר במחצית השניה של‬           ‫בקרב השכבות העממיות‪ ,‬כפי שמעידים‬
                   ‫וברונזה קדומה ‪.(III‬‬   ‫ימי השושלת הראשונה‪ ,‬בעדויות על‬          ‫בתי״הקברות שנחשפו שם‪ .‬אפשר על'‬
‫תופעה זו נראית תמוהה נוכח העוב­‬          ‫פעילותם השלווה של תושבי ארץ‪-‬‬            ‫כן לראות בבנייתה של תחנת־דרכים‬
‫דה‪ ,‬כי הקשרים של מצרים עם חופי‬           ‫ישראל באותה עת בדרום סיני‪ ,‬על‬           ‫מצרית בעין בשור במחצית השניה של‬
‫לבנון )גבל( לא פסקו כמעט בימי‬            ‫מפתנה של מצרים‪ ,‬כפי שהראו החפי­‬         ‫ימי השושלת עדות מוחשית לפרק זמן‬
‫הממלכה הקדומה‪ ,‬בדרכי הים‪ ,‬ומלבנון‬        ‫רות באתרי תקופת הברונזה הקדומה‬          ‫זה‪ ,‬שבו עשו עדיין המצרים כבתוך‬
‫יוצאו למצרים עצים‪ ,‬שמן ויין‪ .‬יתכן כי‬                                             ‫שלהם בספר הדרומי של מישור החוף‬
‫במידה שנתגלגלו לא ‪-p‬ישראל סחורות‬                                    ‫בדרום סיני‪.‬‬  ‫הארץ־ישראלי‪ ,‬בואך נחל לכיש‪ ,‬עד‬
‫ומוצרים ממצריים גם בתקופה זו‪ ,‬הם‬         ‫יש להודות כי לעומת העדויות‬              ‫לתל ערני‪ .‬אפשר לומר‪ ,‬כי ״הגשר‬
‫הגיעו מנמלי לבנון וסוריה‪ .‬מכל מקום‪,‬‬      ‫המרשימות על הנוכחות המצרית באת­‬         ‫היבשתי״ בין מצרים לארץ״ישראל‬
‫קשריה של מצרים עם ארץ‪-‬ישראל‬              ‫רים בדרום הארץ בימי השושלת הרא­‬         ‫התייצב בפרק זמן זה וגבולו היה עדיין‬
‫בדרך היבשה נתחדשו כנראה לכל המו­‬         ‫שונה‪ ,‬אין עדיין בידינו נתונים מספיקים‬
‫קדם רק בתקופת הברונזה המאוחרת‪.‬‬           ‫על התמורה שקיבלו תושבי ארץ‪-‬‬                      ‫בנחל לכיש‪ ,‬דהיינו בתל ערני‪.‬‬
‫כך ניתן כנראה ללמוד מהסקר של צפון‬        ‫ישראל בעבור תוצרתם החקלאית‬              ‫בניית תחנת״הדרכים בעידבשור‬
                                         ‫המעובדת‪ ,‬שכן רק חפצי מותרות ‪ -‬ולא‬       ‫ותכולת הממצאים שנחשפו בין שרידיה‬
                                  ‫סיני‪.‬‬  ‫רבים ‪ -‬מעשה ידיהם של האומנים‬            ‫מראים כי המסחר עם דרום ארץ־ישראל‬
‫נראה איפוא‪ ,‬כי פרשת היחסים‬                                                       ‫היה מונופול ממלכתי מצרי‪ .‬ייתכן כי‬
‫ההדוקים בין מצרים ודרום ארץ‪-‬ישראל‬                                                ‫לאורך הדרך ממצרים‪ ,‬בצפון סיני‪ ,‬נבנו‬
‫בימי השושלת הראשונה בדרך היבשה‬
‫הנה יוצאת דופן בתולדות היחסים בין‬                                                                     ‫ערד ״התיישבות״ מצרית‬
‫שתי הארצות באלף השלישי ובמחצית‬
‫הראשונה של האלף השני לפני הספי­‬

                                   ‫רה‪.‬‬

                                         ‫‪rn m m m‬‬  ‫‪:■*,‬׳‪-‬י‬                       ‫־‪viCv: ■C.‬‬

‫‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16