Page 21 - etmol 100
P. 21
דוד בלוך איש תנועת הפועלים ,לאחר העלמות בראשית המאה קמו בארץ מפעלים
התפטרות הפגנתית של מאיר דיזנגוף. מצפון יחידים מסוגם בעולם ,כמו הקיבוץ
במועצה היה אז רוב לסיעת הפועלים, תל־אביב והמושב .מפעל נוסף ,מיוחד לארץ,
שהציעו להקצות כמה עשרות דונם של ששוב איננו קיים ושאף הוא יסודו בימי
שטחים חקלאיים להקמת משק פועלות חנה צ׳יז׳יק העליה״השניה ,היה משק הפועלות
בתל-אביב .לאחר ויכוחים רבים במוע שמטרתו היתה הכשרת העולות הצעי
צת העיריה ,בעיקר עם סיעות הימין בלב תל־אביג רות ,החלוצות ,לעבודה בכל ענפי
שהתנגדו לדרישה ,החליט בלוך להע של היום החקלאות ,לשותפות מלאה בכל פעילות
ניק לתנועת הפועלות שטח קרקע עזוב געו פרוח, חברתית ולתפיסת מקום שווה לגברים
כמה קילומטרים ממזרח לתל-אביב ,בין בחברה ובעבודה .משק הפועלות היה
כרמים ערביים ופרדסים ,סמוך לכפר קירקרו תרנגולות בעצם הביטוי הפמיניסטי הראשון
הערבי סומיל .כיום המקום הוא בלב ועולות צעירות
תל-אביב בין רחוב ארלוזורוב לשדרות למדו תקלאות בארץ.
בן-גוריון ,שבקצהו האחד המרכז החדש המשק הראשון היה מעין חוות לימוד
שברחוב ארלוזורוב ,ובקצהו האחר ■ m :s m לעולות צעירות שהקימה חוה מייזל
הבניין על עזם חנה צ׳יז׳יק ,בשדרות בכנרת בשנת .1911אותה חוה נודעה
מאת אילן שחות2 בימי העליה-השניה בין הפועלים הצעי
בן-גוריון. רים ובין שכניה ,בהם שהיו לימים
זו היתה אדמת חמרה שלא עובדה ממנהיגי תנועת העבודה כמו ברל
הרבה שנים> בשטח הנמוך ביותר כצנלסון ,יצחק טבנקין ואחרים ,וכינויה
בסביבה ,שכונה ״בסה״ בפי ערביי בפיהם -״חוות העלמות״ .החברות
הסביבה ופירושו ביצה .חנה צ׳יז׳יק גידלו ירקות ,הקימו רפת ולול ומשת
אירגנה קבוצת פועלות מחוסרות בית לה .תלמידות אותה חווה ,כמו החוות
בתל-אביב .אירגון נשים אמריקני עזר ומשקי הפועלות אחר-כך ,התפזרו בכל
קצת מבחינה כספית ובמקום הוקם משק היישובים החקלאיים ,בקיבוצים
קטן שקלט בשלב ראשון מספר קטן של ובמושבים ,ותפסו שם מקום נכבד.
קבוצות פועלות קמו אחר-כך במרחביה
פועלות ,בעיקר מבני העליה החדשה. ובבן-שמן ובימי מלחמת העולם-
מבאר עתיקה במקום היו שואבים הראשונה במקומות נוספים בשרון
מים ומסננים אותם להוצאת התולעים ובגליל ,ומטרתן לתת עבודה לפועלות,
כדי להשקות את התינוקות שבמקום.
כעבור שנה כבר היה בשטח המשק גן באותם ימי רעב.
ירק ומשתלת עצי יער .הוקם לול עופות בתום המלחמה קם מוסד חדש להכש
וצריף שהיה לרפת ,אך כסף לקניית רת נשים לחקלאות הוא משק-הפועלות.
פרה בשנים הראשונות לא היה .רק המשק הראשון קם בנחלת-יהודה ליד
שלוש שנים לאחר שהוקם המקום ,בעת ראשון-לציון בשנת 1922בהנהלתה של
ביקור של תיירת אמריקנית ,החליטה זו חנה צ׳יז׳יק .משק נוסף קם באותה שנה
לתרום סכום של 150לא״י למשק בפתח-תקוה .חנה צ׳יז׳יק ילידת אוקר
והפרה הראשונה נרכשה .הצעירות אינה ,עלתה לארץ בשנת ,1906עם
במקום ,פרט לעבודות החקלאיות ,היו אחיה ברוך ,מהאגרונומים המפורסמים
יוצאות לעבוד בבתים של תושבי תל- בארץ ,שהתפרסם בכתבים חקלאיים
אביב ,בעיקר בניקוי משרדים ,בעבודת רבים .חנה למדה ציור ואריגת שטיחים
גיהוץ ובישול ,בסלילת כבישים ב״בצלאל״ בירושלים והתקרבה לחבו
ובבניין .את התוצרת החקלאית היו רת הסתתים שהיו מקורבים לאנשי
הבחורות נושאות על גבן בארגזים, ״בצלאל״ ושמתוכם יצאו מייסדי ״השו
דרך גבעות החול אל החנויות שבעיר.
עברו כמה שנים עד שנרכש פרד והיו מר״.
מובילים את הירקות ואת הפרות
משק ליד סומיל
בעגלה.
ב ,1929-נתפוררו וחוסלו רוב משקי אחר-כך יצאה לעבוד במושבות,
הפועלות שקמו עד אז .העליה כמעט התיידדה עם א.ד .גורדון ,הצטרפה
פסקה ,אך בתל-אביב נלחמה חנה לחוות הפועלות של חנה מייזל בכנרת,
צ׳יז׳יק על המשך פעילות המקום ,ואף אירגנה קבוצות פועלות לעבודה חקל
הרחיבה את ענפי החקלאות .היא הצלי אית ,השתלמה בחקלאות בוינה
חה לרכוש קרקעות נוספות מסביב ב ,1921-חזרה לארץ והקימה את משק
ולצרפן למשק ,ובמשך הזמן גם להעביר הפועלות בנחלת-יהודה וב 1926-יסדה
את הקרקע על שמן .הבניין הראשון את משק הפועלות בצפון תל-אביב.
בשטח המשק הוקם ב .1928-זה היה אחותה ,שרה צ׳יז׳יק ,נפלה ב1921-
מבנה רעוע שנבנה בעזרת פועלים בהגנת תל-חי ,אחיה ,אפרים צ׳יז׳יק,
מובטלים שימי העבודה היו ניתנים להם נפל שמונה שנים אחר-כך ,ב,1929-
במקום סיוע .במחצית 1929עבר על
תל-אביב שיטפון גדול ושטף גם את בהגנת חולדה.
הבית שנבנה עד שהיה חשש גדול ב 1926-עמד בראש עיריית תל-אביב
לשבת בו.
21
