Page 28 - Begova Haenaim Magazine 4

הבודק הוא זה הנושא במלוא האחריות לאי ההסתגלות כאמור או שמא הגורם שייצר את העדשות בפועל. התשובה טמונה בשאלה היכן נפל הפגם שהוביל לאי התאמת עדשות המולטיפוקל לעיני הצרכן ולכושר ראייתו. באם הפגם נפל בבדיקת העיניים של הצרכן על ידי האופטומטריסט ו/או במידות שנלקחו מעיניו לצורך ייצור אותן העדשות, כי אז האחריות תיפול על הבודק עצמו, קרי האופטומטריסט. מנגד, אם בדיקת האופטומטריסט וממצאיה היו נכונים ואין חולק עליהם, אף בבדיקה חוזרת שיתכן ונעשית לצרכן, כי אז יתכן והכשל נפל דווקא בייצור בפועל של אותן העדשות. או אז בנסיבות אלה יהיה אחראי היצרן של העדשות לכשל שנפל באי ההתאמה של אותן
עדשות לעיני הצרכן ולכושר ראייתו.
מנגד, על האופטומטריסט לקחת בחשבון גם קשיי הסתגלות סובייקטיביים של הצרכן, כאלה שאינן ניתנים להבחנה במדדים אמפיריים - אובייקטיביים. במצב שכזה יש להבין לליבו של הצרכן, אשר ניסה פעם אחר פעם ולאורך זמן להסתגל לאותן עדשות, אך עדיין לא מצליח, תוך שהוא מתאר בפירוט השלכות אי הסתגלותו לאותן עדשות על שגרת חייו, בשל הבעיות שנוצרות בראייתו עקב שימוש באותן העדשות. בנסיבות אלו, הגם שאין דרך ואמצעים אובייקטיבים להוכיח הנטען על ידי הצרכן, מתבקש האופטומטריסט
לעשות הכל על מנת למצוא פיתרון יעיל וממצה לתלונת הצרכן.
לקוח מגיע ליישור מסגרת או כל תיקון אחר והמסגרת נשברת? מי אחראי?
שאלת האחריות למסגרת שנשברת בעת תיקונה, גם תשובה על כך אינה חד משמעית. כעיקרון, מתקן המסגרת מתייצג בפני הצרכן הפונה אליו כמי שהנו בר סמכא ברמה המקצועית לטפל במסגרות, ולאחר שבדק בבדיקה חזותית וראשונית את המסגרת – אף לתקנה עבור הצרכן. ככזה, וכמי שגם יתכן ומקבל תמורה מהצרכן עבור התיקון, הופך אותו לגורם אחראי כלפי הצרכן בהתאם לדיני הנזיקין. במצב שכזה עליו, לפחות, להשיב לצרכן את המסגרת במצב שנמסרה לידיו, אם לא הצליח בסופו של דבר לתקנה, ואם אכן גם ניזוקה עוד יותר (לדוגמא: נשברה), כך שלא ניתן אף להשתמש בה – יישא
שאלות ותשובות
אופטומטריסט עושה בדיקה ומחייב מחיר עבור הבדיקה - האם הוא חייב לתת את מרשם הבדיקה?
כעיקרון, בדיקת אופטומטריסט וממצאיה כמוה כצילום שיניים בידי מעבדת צילום. הגם שמי שמפנה לצילום שיניים הוא רופא השיניים והוא זה המבקש לקבל את הממצאים לידיו על מנת לבחון אופן הטיפול בשיניו של הצרכן, עדיין צילומי השיניים הם קניינו של הצרכן
ולא של רופא השיניים, שכן הוא שילם עליהם מכיסו. כך הדבר ביחס לבדיקות עיניים והפקת דו”ח ממצאי הבדיקה בעבור הצרכן. ברגע שהצרכן משלם על השירות ותוצריו (בדיקת העיניים ודו”ח ממצאי הבדיקה), הוא זכאי לקבל לידיו את התוצר ללא תלות באם בסופו של דבר ימשיך בעסקה וירכוש מאותו משווק ו/או אופטומטריסט גם את העדשות שנדרשות ליצור בהתאם לממצאי
הבדיקה כאמור, אם לאו.
יוצא אפוא, כי ניתן להכליל בעסקה אחת את עלות הבדיקה וממצאיה ותוצר הדו”ח המופק בעקבותיה יחד עם העסקה לרכישת העדשות ובכך להטיב עם הצרכן בכל הנוגע לעלות הבדיקה מסך העסקה הכוללת גם רכישת עדשות ואולי גם מסגרת מתאימה, או לפצל בין שתי העסקאות ולגבות מהצרכן בגין כל עסקה כאמור בנפרד. כך או כך, מדובר בשתי עסקאות בהן הצרכן מבקש לרכוש שירות ומוצר מהעוסק, ובגין כל תוצר שמופק עבורו עקב כך הוא משלם על כך את התמורה המבוקשת ממנו, ועל כן זכאי הוא לקבל תמורה
כנגד תשלום זה.
שאלת האחריות עבור הבדיקה (והתאמת הפציינט לעדשות מולטיפוקל) במקרה של ביצוע העדשות בחנות אחרת? לדוגמא: בדיקת האופטומטריסט 250 ₪, העדשות עלות 3000 ₪ מי יחזיר
את הכסף ללקוח אם הוא לא מסתגל?
שאלת האחריות להעדר ההסתגלות של הצרכן לעדשות מולטיפוקל הנה בעייתית במקצת. אין פה תשובה חותכת האם האופטומטריסט
בגובה העיניים - המדריך לענף האופטיקה בישראל | קיץ 2017
26