Page 59 - סקסמוביל
P. 59

‫‪59‬‬

        ‫‪ .5‬מהרגע הזה אסור היה למיכאלה לטעות‪...‬‬

‫מיכאלה ירדה מהפסל ומיהרה אל הדלת‪ .‬מה שראתה מבעד‬
‫לחור ההצצה הכניס אותה לדריכות קרה‪ .‬מהרגע הזה אסור‬

                                        ‫היה למיכאלה לטעות‪.‬‬
                                          ‫"יש לך עוד סיגריה?"‬
‫אגלי זיעה נצצו על מצחו ועל קרחתו של המבקר הידוע‬
‫שלי‪ .‬עיניו היו תקועות אי שם מאחורי ופיו היה פעור כאילו‬
‫חיפש אוויר לנשימה‪ .‬אצבעותיו רעדו כשהצית את הסיגריה‪.‬‬
                     ‫"מהרגע הזה הכול מתועד נכון ואמיתי"‪.‬‬
                        ‫הוא שאף מהסיגריה והתרווח לאחור‪.‬‬
‫"איפה הייתי? כן‪ ...‬מהרגע הזה אסור היה למיכאלה לטעות‪.‬‬

                                                            ‫כן‪...‬‬
‫מיכאלה פתחה את הדלת והרוח פרצה פנימה אל הבית‬

     ‫וכמעט העיפה אותה לולא החזיקה בכל כוחה במשקוף‪.‬‬
‫בפתח עמדו שני צעירים היא והוא‪ ,‬רטובים ונוטפים‪,‬‬
‫שנכנסו במהירות למבואה ובכוחות משותפים דחפו את‬
‫הדלת לסגור אותה‪ .‬הרוח שנחסמה המשיכה את יבבותיה‬
‫במגדלים‪ .‬הם עמדו במבואה ולרגליהם נקוותה שלולית של‬
‫מים‪ .‬מיכאלה ראתה את המים וחשבה על השטיחים‬

                                                        ‫שבחדר‪.‬‬
‫אתה צריך להבין שמיכאלה הייתה משוגעת לניקיון כמו‬

                                                ‫מטורפת ליופי‪.‬‬
‫'שלום‪ ',‬אמר הצעיר‪' ,‬היינו בטיול‪ ,‬ירד גשם‪ ,‬כאילו‪ .‬ראינו‬

                                          ‫אור אפשר להיכנס?'‬
                   ‫'כן בטח'‪ ,‬אמרה בפיה הצוחק‪' ,‬רוצו לאח'‪.‬‬
‫הצעירים קיבלו את הצעתה בשמחה ורצו לאח שבחדר‬
‫הגדול‪ ,‬מותירים אחריהם שובל של מים ובוץ‪ ,‬שהכתימו את‬
‫השטיחים המפוארים ואת דוב הגריזלי המת‪ .‬מיכאלה ראתה‬
‫את כל זה‪ .‬היא ישרה את שפתיה שהתעוותו בתיעוב‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64