Page 63 - סקסמוביל
P. 63
63
הם ישבו על השטיח ,צמודים ,שדיה של מיכאלה על זרועו
של משה ופיה לוחש לתוך אוזנו .מה שריתק אותה היה
הקסם שהילכה מיכאלה על משה ,שכישף את הגבר שלה
ומצץ את מוחו ,את לשדו ,את נפשו והפך את משה לחומר
בידיה .הסקס שפרץ משניהם הבעיר את לינור מתחת
לשמיכה .חום האח עשה את המצב לבלתי נסבל .ליטופיה
של מיכאלה תכפו ונשיקותיה היו לתובעניות יותר והמסו
את הקרח המכושף שעל משה ,עד שהחל מגיב בטירוף
שלינור לא ידעה כמותו' ...הסקס היה מעוות כזה '...אמרה
לי אחר כך לינור.
לינור התרוממה על רגליה באיטיות .את חולצתה ,שיבשה
מעט חטפה והלכה פגועה ,עטופה בשמיכה ובמעיל,
להתרחק מהשיגעון שעל השטיח .היא ראתה חדר קטן
ואפלולי אליו נכנסה ושם היו הפסלים .הם נראו לה כבני
אדם והאימה פגעה היישר בברכיה .לא היה דבר שיכלה
להיאחז בו ,מלבד הפסלים .בהם לא העזה לגעת.
'הייתי בטוחה שעוד רגע הם מתחילים ללכת'.
כשהצליחה לשלוט באיבריה יצאה מהחדר ולבשה את
החולצה הלחה .צמרמורת חלפה בה .היא התעטפה במעיל
ובשמיכה .ללינור היה קר .הפחד השתלט על קרביה.
'לא יכולה להסביר למה כל כך פחדתי .כאילו משהו לא היה
בסדר שמה .כאילו ,הפסלים היו מפחידים ,אפילו שהם לא
זזו ולא יזוזו .אני חשבתי שאני צריכה לעוף משם .זהו.
שתיקח לה את משה'.
במרכז החדר הגדול ,כשבליבה החלטה נחושה לעזוב ,ראתה
לינור את הטבע בשיאו .את השירה הצרופה .את הגופות
שהיו לאחד .את מיכאלה ,שלראשונה בחייה עצר מוחה
מלכת ,לכן ,כנראה ,לא חשה בלינור ,כולה פגועה ומרוסקת,
נוטלת את מכנסיה ואת הנעלים המרובבות בוץ ולובשת
