Page 22 - חוברת הדרכה

‫‪.2.5.5‬ערום קרנליט בערמה –‬
‫ניתן להפנות את כל הקרנליט שסונן בטמבלרים או חלק ממנו לערמה מחוץ למתקן ובעת‬

‫הצורך )מחסור באספקה ממקלף( להמשיך להזין את המתקן מהערמה‪.‬‬
‫משלוח החומר לערמה מתאפשר בעזרת "מחרשה הממוקמת לפני קצהו של מסוע ‪.1/1155‬‬
‫"המחרשה" היא סוג מסוים של מחסום המותקן מעל המסוע וקשור לבוכה‪ .‬כאשר המחסום‬
‫מורד אל המסוע‪ ,‬המוצקים המוסעים על הסרט נתקלים במחסום ומוסטים הצידה אל משפך‬
‫שמתחתיו נמצא מסוע ‪ 1/1157‬המוביל את הקרנליט לאזור הערמה‪ .‬בקצהו של מסוע ‪1/1155‬‬
‫ממוקם מיכל ‪ .1/1130‬אם ברצוננו להפסיק את משלוח הקרנליט לערמה מתן פקודת הרמה‬
‫לבוכנה תרים את המחרשה מעלה וכך תתאפשר זרימת המוצקים הישר אל מיכל ‪.1/1130‬‬

‫‪.2.5.6‬בקרה על תהליך הסינון –‬
‫במיכל ‪ 1115/1‬שני מכשירי מדידה‪:‬‬
‫‪ (1‬מד גובה ‪ LI 051‬למעקב אחר מפלס מיכל‪.‬‬
‫‪ (2‬מד סמיכות ‪ DI 052‬למעקב אחר סמיכות המיכל‪.‬‬
‫בעתיד ניתן יהי לקשור בין מד הסמיכות במיכל לבין מד ספיקת משאבות התרחיף המזינות‬
‫אותו )תלוי באמינות מד הסמיכות(‪.‬‬
‫‪ (3‬משקל ‪ WI 578‬על מסוע ‪ 1155/1‬לשקילת קרנליט מהטמבלרים‪.‬‬
‫‪ (4‬מצב מחרשה משודר לחדר פיקוד‪.‬‬
‫‪ (5‬הפסקה של אחד ממנועי הטמבלר או שניהם תגרום לסגירת ברז ההזנה שלה‪.‬‬
‫‪ (6‬הפסקה של סרט ‪ 1155/1‬תגרום לסגירת כל ברזי ההזנה של הטמבלרים‪.‬‬
‫‪ (7‬הפסה של סרט ‪ 1157/1‬תגרום לסגירת כל ברזי ההזנה של הטמבלרים בתנאי שהמחרשה‬

‫מכוונת אליו‪.‬‬

‫‪ .2.6‬שטיפת קרנליט‬
‫‪.2.6.1‬כללי –‬

‫ההרכב הכימי של הקרנליט המתקבל בעוגת הטמבלים הוא ‪ 31-32%‬מגנזיום כלורי‪,‬‬
‫‪ 22-23%‬אשלג‪ 4-5% ,‬מלח‪ 40% ,‬מים )כולל תמיסה דבוקה( אולם‪ ,‬קיימים מספר יסודות‬
‫נוספים כמו ברום‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪ ,‬עופרת‪ ,‬אלומיניום‪ ,‬ברזל‪ ,‬כרום‪ ,‬בורון ועוד‪ ...‬בערכים של‬
‫חלקים של מיליון )‪ .(PPM‬כל היסודות האלה‪ ,‬כולם ביחד וכל אחד לחוד‪ ,‬עלולים למידה זו‬
‫או אחרת להפריע לתהליך האלקטרוליזה‪ .‬אולם מכל היסודות האלה‪ ,‬הבורון נחשב כ"מזיק"‬
‫הגדול ביותר לתאי האלקטרוליזה ולכן אין להתיר הימצאותו של זה ביותר מ – ‪10 PPM‬‬

‫בחומר המוזן לתאי האלקטרוליזה‪ .‬לכן‪ ,‬ע"מ למנוע זאת‪ ,‬שוטפים את הקרנליט‪.‬‬

‫עמ' ‪21‬‬ ‫מפעל מגנזיום מתכתי –חוברת הדרכה‬