Page 28 - שיקום נחל הארץ שמונה עצות
P. 28

‫אין מאגרים‪ ,‬יש הזרמות‬

‫אחת הסיבות המרכזיות לזיהום נחלי הארץ היא מחסור במאגרי הקולחים‪ ,‬תוצאה של החלטת משרד האוצר‬
‫ורשות המים להקים מאגרים מרחביים בלבד על ידי התאגדויות מרחביות‪ ,‬שעצרה הקמת מאגרי קולחים‬
 ‫במשך כחמש שנים‪ ,‬זאת למרות הגידול באוכלוסייה (כ‪ 1.8%-‬בשנה)‪ ,‬שהביא לגידול בכמות הביוב המיוצר‪.‬‬
‫אבל זה לא הכל‪ .‬בשל העובדה שמחצית מהקולחים הם ברמה שניונית בלבד‪ ,‬תוצאת אי‪-‬אכיפת תקנות‬
‫הקולחים על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות‪ ,‬נוצר מצב לפיו עודפי הקולחים המוזרמים לנחלים‬

             ‫הם ברמת טיפול נמוכה‪ ,‬עובדה שגרמה לזיהום הנחלים‪ ,‬זיהום החופים ולסגירת חופים לרחצה‪.‬‬
‫על פי נתונים שהציגה רשות המים‪ ,‬בין ‪ 2019-2020‬יוקמו שמונה מאגרים חדשים‪ :‬בלהב‪ ,‬גת‪ ,‬עין החורש‪,‬‬
‫רמת מנשה‪ ,‬מעברות‪ ,‬רמת השרון‪ ,‬וניצנים בנפח איגום כולל של ‪ 20‬מלמ"ק‪ .‬בתכנון נמצאים מאגרים נוספים‬
‫ביסודות‪ ,‬פלמחים‪ ,‬עין גדי‪ ,‬חולית‪ ,‬נען‪ ,‬אייל‪ ,‬מבואות ירושלים‪ ,‬הבונים ובית ניר‪ ,‬בנפח של ‪ 19‬מלמ"ק נוספים‪.‬‬
‫יש לקוות שמאגרים אלה אכן יצאו לפועל‪ ,‬שכן עד היום נתקל רעיון המאגרים המרחביים בלא מעט התנגדות‬

                                    ‫מצד שותפי ההתאגדות‪ ,‬שלא תמיד ראו עין בעין את המהלך שנכפה עליהם‪.‬‬
‫אתגר נוסף הניצב בפני רשות המים הוא לפעול לשיפור הקישוריות בין המאגרים השונים‪ ,‬שתאפשר לנייד‬

                                         ‫קולחים ממקום למקום – ממאגר מלא למאגר שנותרה בו יכולת אגירה‪.‬‬
‫באם יתברר שרעיון הספקים האזוריים אינו עולה יפה‪ ,‬מוטלת על רשות המים לבחון אותו מחדש ולמנוע בכך‬

                                                                                           ‫את המשך זיהום נחלי הארץ‪.‬‬
                                                                       ‫זיהום זורם בנחל הירקון (צילום‪ :‬עמותת צלול)‬

                                                                   ‫‪27‬‬
   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33