Page 123 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 123

‫‪Pg: 123 - 4-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫אנשים בכל הארץ מדברים זה עם זה בבלילי הברות בלתי מובנות‪.‬‬
‫שבעים שפות השונות זו מזו‪ ,‬אנשים מתוסכלים על שאינם יכולים‬

                  ‫להבין איש את רעהו‪ ,‬מכים ורוצחים אחד את השני‪.‬‬

‫ֶּת ַרח ו ֲא ַמ ְת ָל ִאי ושני בניהם נכנסו אל ביתם ההרוס למחצה‪ ,‬מתבוננים‬
‫על ההרס השולט בבית‪ָ .‬ה ָרן ו ָנח ֹור מתחילים לנסות לשקם את‬
‫ההריסות בדממה‪ְ ,‬מ ֵצרים על אסון הטבע שפקד אותם‪ֶּ .‬ת ַרח מתיישב‬
‫על יד השולחן החביב עליו מלטף בידו את העץ הבקוע מנחיתת גג‬
‫הבית על גביו‪" .‬נצטרך הרבה כוח להתחיל הכול מחדש"‪ ,‬מהרהר‪.‬‬
‫"המצב נורא‪ ,‬בלבול השפות שנוצר איך שהוא מעביר את האנשים‬
‫על דעתם‪ .‬למזלי‪ ,‬אני ובני ביתי לא לקינו בשיגעון הזה"‪ֶּ .‬ת ַרח מביט‬

  ‫באשתו המפלסת את דרכה לירכתי הבית‪" ,‬לאן היא ממהרת?‪"...‬‬
‫ֲא ַמ ְת ָל ִאי מחישה פעמיה לבדוק את שלום בנה הקטן‪ ,‬לבדוק כי‬
‫לא קרה לו מאומה וכי לא יהין לצאת לעת עתה להיראות כנגד אביו‬

                                                                   ‫המצוברח‪.‬‬
‫חיוך מצר נראה על פני ַא ְב ָרם מקדם את פניה‪" .‬אתה בסדר?"‬
‫לוחשת לבנה כשעל פניה תימהון‪ .‬החדר בו נמצא ַא ְב ָרם נראה‬
‫מושלם‪ ,‬כאילו כלום לא עבר על הארץ בשעות האחרונות מאז עזבה‬

                                                                         ‫אותו‪.‬‬
                       ‫"אני בסדר גמור"‪ ,‬מחייך ַא ְב ָרם‪" ,‬איך היה?"‬
‫ֲא ַמ ְת ָל ִאי הביטה בבנה‪ ,‬יודעת בבירור כי הצדק עמו‪" :‬זוועה"‪,‬‬
‫לוחשת‪ ,‬מוחה דמעה מתחמקת‪" .‬מזל שלא קרה לנו כלום! אבנים‬
‫עברו מעלינו‪ ,‬אנשים לידינו נהרגו ונפצעו‪ ,‬ואילו אנחנו שלמים‬

                                               ‫ובריאים‪ ,‬ממש מזל גדול!"‬
‫ַא ְב ָרם מישיר מבטו אל אמו‪" :‬זה לא מזל‪ ,‬זאת השגחה פרטית!‬

           ‫השם לא רצה שיאונה לכם רע‪ ,‬לפיכך לא קרה לכם דבר"‪.‬‬
‫"אם כדבריך‪ ,‬למה לו לרצות שלא יקרה לנו דבר? הרי גם אנחנו‬

                                                ‫מורדים בו!" מקשה האם‪.‬‬

‫‪123‬‬
   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128