Page 122 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 122

‫‪Pg: 122 - 4-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫לובשים דמות קופים וחלקם דמות פילים‪ .‬רעש מזעזע את כל הארץ‬
‫השמחה ב ִמ ְר ָי ּה‪ ,‬מפיץ את האנשים הנותרים בחיים לכל עבר‪ ,‬מניס‬
‫את חיות היער החדשות אל עבר מעבי היערות להסתיר את בושתם‪.‬‬
‫האדמה הרועדת תחת מרמס רגלי הבורא מזדעזעת‪ ,‬נחשול העולה‬
‫מן הים מציף שליש מהיישוב‪ ,‬מוחה את הבתים והיושבים בתוכם‪.‬‬
‫הרס‪ ,‬חורבן ודממת מוות ממלאים את היקום‪ .‬התושבים שנותרו‬

                                 ‫בחיים מנסים לשקם את חייהם מחדש‪.‬‬

‫"תביא לי את הקרש"‪ ,‬אמר אח לאחיו המתבונן בו באטימות עיניים‪.‬‬
‫האנשים שנותרו בחיים מנסים לבנות מחדש את הבתים שקרסו‬

                                       ‫מרעידת האדמה שהחריבה הכול‪.‬‬
‫האח מתבונן באחיו מנסה להבין מה בליל ההברות שאומר לו‬
‫אחיו‪" .‬כנראה הוא השתגע"‪ ,‬עוברת המחשבה בראשו בעודו מנסה‬

                                                      ‫לקלוט את רצון האח‪.‬‬
‫"מה אתה עומד כמו גולם! תביא לי כבר את הקרש!" צועק‬
‫האח לעבר אחיו המסתכל עליו בעיניים בוהות‪ ,‬מצביע באצבעו על‬

                                    ‫ערמת הקרשים והגרזן המונח לידם‪.‬‬
‫האח ניגש בצער לעבר הגרזן‪ ,‬מבין כי הפחד שיבש את דעתו של‬
‫אחיו‪" :‬עד כדי כך‪ ,"...‬חושב בצער בהושיטו את הגרזן לאח רושף‬

                                                                       ‫המבט‪.‬‬
‫"המפגר הזה רוצה לעשות ממני צחוק!" גואה המחשבה‪" ,‬הוא‬
‫משחק אותה כאילו אני מטומטם שלא מבין כי הוא לא מוכן לעזור‬
‫לי! מסתכל עלי כאילו הוא לא מבין את מה שאני אומר! מגיש‬
‫לי גרזן במקום קרש!" הכעס המתמזג עם היגון והצער על אובדן‬
‫המשפחה והרכוש מעלים חיוך אכזרי על פני האיש‪ ,‬המצפה לקבלת‬
‫הגרזן בשמחה שטנית‪" .‬עכשיו אתה תפסיק להיות מטומטם!" אומר‬
‫האח בפצחו את מוחו של אחיו באבחת גרזן‪" :‬עכשיו אתה תבין מה‬

                                    ‫מדברים אליך!" אומר לנוכח ה ְג ִו ָיה‪.‬‬

                                                                           ‫‪122‬‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127