Page 117 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 117
Pg: 117 - 4-Front 21-10-20
ימי בראשית
בוחנים את האדם שמכוסה מכף רגלו עד ראשו במלבוש עב ורחב.
גוף האיש כמו נעלם מתחת למעטה הבגדים החומים .אצבעות ידיו
הארוכות מבצבצות משיפולי שרווליו הארוכים .עמידתו זקופה
ויציבה כארז איתן הקורא תיגר לנוכח הרוחות המנשבות .אנשים
ונשים שמלבושיהם מכסים טפח מגלים טפחיים מתבוננים בלעג
באיש.
"מה זה היצור הזה?
מהיכן הוא בא?
לבוש כאילו יורד עכשיו שלג?
כנראה עוד משוגע!" הקהל המתאסף לועג ומלהג.
"שוטים שבעולם!" אמר האיש ,מזעזע את הקהל העומד לפניו:
"האינכם יודעים כי לה' הארץ ומלואה?! החפצים אתם להילחם
עם מי שאמר והיה העולם?!"
קול צחוק מתפרץ עלה מהקהל .אחד האנשים פתח לעבר הנואם:
"הנה הגיע אלינו עוד ליצן! כן ידידי ,מה יש לך לומר?"
"אחיי היקרים ,אל נא תמרדו במלך הקדוש! פורענות איומה
תפרוץ בקרבכם אם תעשו זאת!" אמר בלשון תחנונים.
"מי מורד במלך? כולנו עובדים את המלך ִנ ְמר ֹוד הקדוש במסירות
נפש! ראית את המגדל שאנו בונים?!"
"בני אדם ,אני אומר לכם כי ה' הוא האלוקים הוא אחד ושמו
אחד! אלוקי השמים והארץ ואלוקי ִנ ְמר ֹוד .ואני ַא ְב ָרם עבד להשם
יתברך וכולכם צריכים להודות בכך!" קול הנואם נישא למרחקים,
כאדם המצפה כי דבריו יעשו רושם בלב שומעיו.
" ַא ְב ָרם? מהיכן צצת? אני אומר שאתה סתם איזה משוגע שמנסה
להמריד אותנו נגד מלכנו! תחזור למקום שממנו יצאת או שתבוא
לעזור לנו בעבודה! אתה סתם מבלבל את המוח!" האנשים הנהנו,
מפנים את גבם לעבר הדובר הנותר לבדו באמצע השוק.
117
