Page 113 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 113

‫‪Pg: 113 - 4-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

                    ‫פרק יא‬

              ‫ַא ְבָרם‬

‫ֹנ ַח נאנח מעומק ליבו‪ַ .‬א ְב ָרם המשמש בבית‪-‬מדרשו של ֹנ ַח רץ לבדוק‬
‫מה פשר האנחה העמוקה בחוששו לחייו של האיש שלא מזמן‬
‫מלאו לו תשע מאות וארבעים שנה‪" .‬מה לך‪ ,‬אדוני‪ ,‬כי תיאנח?"‬

                                                ‫שאל ַא ְב ָרם בחשש את ֹנ ַח‪.‬‬
‫ֹנ ַח הביט בגבר הצעיר‪ ,‬המשרתו בנאמנות זה שלושים ותשע‬
‫שנים‪ .‬ידיו מלטפות באהבה את ידי ַא ְב ָרם; הצער ניכר בעיניים‬
‫שראו תהפוכות ותמורות בעולם החלו זולגות דמעות‪" .‬נכשלתי‬
‫במשימתי!" האיש הזקן בעולם התייפח כילד קטן‪" .‬כל בני חלד‬
‫הם צאצאיי ומכל יוצאי חלציי יש רק שלושה היודעים את אמונת‬
‫האמת ואת הדרך שבה רוצה האלוקים כי נלך‪ֵׁ :‬שם‪ ,‬בני‪ֵ ,‬ע ֶבר‪ ,‬נכדי‪,‬‬
‫ואתה‪ .‬כל שאר בני האדם טועים אחרי עבודה זרה! מה הועיל‬
‫המבול אם חזר העולם להיות כאשר היה?! רק כשלוש מאות‬
‫שנים חלפו מאז השמיד השם את כל הבריות למעט אלו שהיו עימי‬
‫בתיבה‪ .‬ומאז חזר הדבר לקדמותו‪ ,"...‬התפרץ הישיש בבכי‪ ,‬נראה‬

             ‫היה כי עול ימיו עומד להכריעו מצער על נלוזות הדור‪.‬‬
‫ַא ְב ָרם חיבק את האיש שהיה לו לאב מאז הגיע לארץ ְּכ ַנ ַען‪ ,‬האב‬
‫היחיד שהיה לו בכל ימי חייו‪ ,‬הרב שלימד אותו את מציאות הבורא‬
‫ודרכי האמונה ועבודת השם‪" .‬יודע אני‪ ,‬אדוני‪ ,‬את הצער הממלא‬
‫את ליבך‪ ,‬אבל כך המצב כבר מאות בשנים‪ .‬זמן קצר חלף מהרגע‬
‫בו יצאתם מהתיבה למציאות של כל העולם העובדים לפסלים‬

‫‪113‬‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118