Page 110 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 110
Pg: 110 - 4-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
ֲא ַמ ְת ָל ִאי הנהנה בשתיקה ,נותנת לבעלה הצונח אל תוך כיסאו
להבין את ההשלכות של הבשורה שבישרה לו.
"את בטוחה שזה הוא? "...שאל בתקווה לבדיה.
ֲא ַמ ְת ָל ִאי הנהנה בחצי חיוך עגום" ,אימא מכירה את בנה"...
"אבל את אמרת לי שאת סגרת את המערה אחריו! איך יכול
להיות שהוא שרד?!"
"אני לא יודעת ,אבל זה המצב"...
"איך הוא?"
ֲא ַמ ְת ָל ִאי חייכה בחיוך של אם" :הוא נראה יפה ובריא ,אפילו די
דומה לך"...
ֶּת ַרח כבש את ראשו בידיו ,מבקש בנפשו כי כל הדבר אינו אלא
חלום בלהות" .איפה הוא?" חקר לאחר דקות מספר.
"שמתי אותו בחדר המרוחק ביותר מכאן ,כך שלא יוכל לשמוע
מה אנו מדברים"ֲ .א ַמ ְת ָל ִאי קמה למזוג לבעלה כוס משקה חדש.
ֶּת ַרח התכנס אל תוך עצמו ,מנסה למצוא פתרון לבעיה הסבוכה
שהיה בטוח כי נעלמה ממנו לפני שנים" .מה נעשה איתו? "...שאל
ֶּת ַרח בלחש כשואל את עצמו.
"חשבתי שכדאי שנדבר איתו ,נסביר לו את המצב ,ונבהיר לו
שיש לו שתי דרכים :או להיות אתנו לחיות באמונתנו ,או שהוא
יצטרך ללכת מכאן" ,אמרה ֲא ַמ ְת ָל ִאי כאילו שאל ֶּת ַרח אותה את
השאלה של ּה ציפתה.
"נראה לך שהוא יחיה באמונתנו? עד כמה שהבנתי ממך בפעם
האחרונה שהסכמתי לך ללכת לבקר אותו במערה ,הילד משובש
לגמרי .מאמין בשטויות והבלים וכופר בכל מה שקרוב אל לבנו!
למה נראה לך שהוא ישתנה?!" ֶּת ַרח חש כאילו הוא עומד לצאת
מדעתו.
"אני חושבת שלפחות הוא יסכים לנהוג כאילו הוא מאמין בכך"...
110