Page 106 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 106

‫‪Pg: 106 - 4-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫חשש למראה העולם שמעבר לקירות האבן הקרירים‪ .‬ידיו של‬
‫הילד מנסות לדחוף את הסלע הכבד המכסה את הפתח‪ ,‬הסלע‬
‫איננו נע‪ .‬מחשבות של ייאוש וצער מנסות למלא את ליבו של הילד‬
‫נדחקות לפינות האפלות מהן הסתננו‪" .‬חייב שיש בורא לעולם!"‬
‫חושב הילד‪" ,‬בוראי‪ ,‬אם קיים אתה‪ ,‬אנא עזור נא לי לפתוח את‬
‫הפתח למען אוכל לעבוד אותך לבדך!" מתפלל ַא ְב ָרם לעבר הלא‬
‫ידוע‪ .‬ידיו הקטנות דוחפות שוב את הסלע‪ ,‬הסלע זז כנכנע לתפילת‬
‫הילד‪ .‬אור מסנוור מכה את העיניים הרגילות לאפלה הנדחקת‬
‫מאור הנר הזעיר‪ ,‬אור המסמא את עיני השרוי באפלת חייו‪ ,‬אור‬
‫שופע חמימות ונעימות הממלא את העולם‪ַ .‬א ְב ָרם מליט את עיניו‬
‫בידיו‪ ,‬חש את הצריבה באישונים המורחבים המצטמצמים לנוכח‬
‫האור השופע‪ַ .‬א ְב ָרם כורע על ברכיו‪ ,‬משתחווה אל מול השמש‬
‫המאירה את כלל המציאות‪" .‬כעת אני יודע מי הוא האלוהים!"‬

    ‫חולפת המחשבה בליבו‪" ,‬אור גדול זה הוא מציאות הבורא!"‬
‫ַא ְב ָרם עומד בפתח המערה‪ ,‬עיניו מתרגלות לאור העצום‪ ,‬ליבו‬
‫מתמלא תפילה ותשבחות אל עבר השמש המחייה את העולם‬
‫בקרניה השופעות‪ .‬ידיו מלקטות עשבים ופירות הגדלים במקום‪,‬‬
‫המשיבים את נפשו הרעבה‪ .‬ליבו צוהל על התגלות הבורא אליו‬
‫באורו השופע‪ .‬שעות מספר מתבונן במהלך הבורא החדש שנגלה‬
‫לו‪ ,‬מביט בתנועתו הרחוקה ממנו‪ .‬פיו המלא רינה ושירה נאלם‬

           ‫ביראה בראותו את האור הנעלם מעיניו בשיפולי המערב‪.‬‬
‫אור חדש נגלה‪ ,‬קטן ורך יותר הדוחה את האור הגדול‪ .‬אור לבן‬
‫ונעים המשרה על עיניו נינוחות ורוגע‪" .‬אור זה הקטן הוא בוודאי‬
‫הבורא! אף בהיותו קטן יותר‪ ,‬מניס הוא את האור הגדול‪ ,‬לכן מוכרח‬
‫כי זהו הבורא ולא האחר!" ַא ְב ָרם משתחווה מלוא קומתו כנגד‬
‫הלבנה המאירה את הארץ‪ ,‬מתפעל לנוכח צבא הלוחמים הבוהקים‬
‫המלווים ומשרתים אותה‪ .‬שעות של תפילה והודיה ללבנה בוראת‬

                                       ‫העולמות המאירה את אפלת חייו‪.‬‬

                                                                           ‫‪106‬‬
   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111