Page 105 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A

‫‪Pg: 105 - 4-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫ַא ְב ָרם קם וחיבק את אמו‪" ,‬אימא אני לא רוצה להכעיס או להעציב‬
‫אותך‪ ,‬אבל את יודעת שאני יושב כאן בתוך המערה כבר שלוש‬
‫שנים‪ .‬אין לי עם מי לדבר‪ ,‬אין לי את מי לשאול שאלות‪ ,‬רק יושב‬
‫כאן כל היום לבדי וחושב‪ .‬אולי המחשבות שלי משונות‪ ,‬אבל אני‬
‫חייב לברר את הדברים‪ ,‬ובמיוחד כאשר אני יודע שישנם אלוהים‬

‫שחפצים להרוג אותי"‪.‬‬
‫האם הביטה בבנה הקטן בחמלה‪ ,‬מצטערת על השיגעון שאוחז‬
‫בילד עקב הבדידות בה הוא שורה‪" .‬אימא‪ ,‬אפשר לשאול עוד משהו‬
‫קטן?" לחש ַא ְב ָרם‪" :‬קצת קשה לי להבין‪ ,‬מדוע כל האלים רוצים‬
‫להרוג אותי‪ .‬זה חייב להיות שכולם החליטו לשים קץ לחיי‪ ,‬כי אם‬
‫לא כן‪ ,‬איך יכול להיות שאחד ירצה כך ואחד אחרת? אם כל האלים‬

‫הם כל‪-‬יכולים‪ ,‬מה יהיה אם אחד ירצה שאני אמות ואחד לא?"‬
‫האם התנערה מחיבוק בנה המטריד‪" ,‬אני הולכת עכשיו! אני‬

‫אבוא בשבוע הבא!" אמרה בשאת רוח‪" ,‬אולי!!!"‬

‫ַא ְב ָרם הצטנף בפינת המערה‪ ,‬נשען בגבו על קיר האבן החשוף‪.‬‬
‫מרגיש את טיפות המים מזדחלות בשיפולי גבו‪ ,‬מניח את ראשו על‬
‫ברכיו בלב כואב‪" .‬אם היא לא תבוא יותר‪ ,‬מה יהיה עלי? כנראה‬
‫דיברתי יותר מדי! מה אני צריך לעשות?" המחשבות רצות בראשו‬
‫של הילד הקטן שהתברר לו כי נרדף הוא על ידי מלך הארץ‪" .‬מה‬
‫עשיתי שמבקשים את דמי? במה שונה אני משאר הילדים בני גילי‬
‫המשחקים בבתיהם עם אחיהם? עד מתי אצטרך להסתתר כאן?‪"...‬‬

‫דמעות זולגות מעיני הילד‪ ,‬מלחלחות את שמלתו היחידה‪.‬‬
‫דקות‪ ,‬שעות‪ ,‬ימים חולפים במחשבה‪ .‬המזון מסתיים‪ ,‬הזמן‬
‫חולף ונוקף‪ .‬הרעב מחל להציק‪ ,‬הפחד שמא האם אינה מתכוונת‬
‫לחזור הופכת להיות ידיעה כי נותר הוא לבדו בעולם‪ .‬המחשבה‬
‫על הרעב והתשישות ממלאות את ליבו של הילד‪ .‬נחוש בדעתו‬
‫כי חייב הוא לצאת מהמערה ויהיה מה שיהיה‪ .‬בברכיים נוקפות‬
‫מתקדם אל עבר המקום אשר ממנו הייתה נכנסת האם מדי פעם‪.‬‬

‫‪105‬‬