Page 115 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 115

‫‪Pg: 115 - 4-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫דעה ונטולי כוח מחשבה והחלטה‪ .‬הפתאים נגררים אחרי מי שנראה‬
‫להם חזק ושולט‪ .‬רובם עסוק בהבלי העולם הזה ולא עוצרים לרגע‬
‫ממרוץ החיים על מנת לחשוב על המהות האמתית‪ .‬לך היה מזל‬
‫גדול! המציאות של חייך בבידוד נתנה לך את האפשרות לחשוב‬
‫ולהשכיל‪ .‬הישיבה שלך בתוך המערה הייתה המתנה הגדולה ביותר‬
‫שאביך היה יכול לתת לך‪ .‬לו הוא היה מודע למה שעובר על אדם‬
‫המתנתק ממרוץ החיים ומבלה זמנו בלחשוב‪ ,‬הוא היה מעדיף לתת‬
‫לך להיות יחד עם שאר אחיך‪ ,‬לעבוד יומם ולילה כדי שלא תגיע‬
‫לתובנות שלהן הגעת‪ .‬אתה מבין? אין זה עניין של חכמה נשגבה‪,‬‬
‫לא צריך להיות בעל שכל מבריק כדי לרכוש אותה‪ .‬דבר זה נתון‬
‫לכל אדם באשר הוא! רק שיעצור את הזרם השוטף של מהלך‬
‫חייו ויחשוב לרגעים ספורים‪ .‬כל אדם ראוי לכך‪ ,‬אולם מעטים הם‬

                                                                   ‫הזוכים‪"...‬‬
‫ַא ְב ָרם הנהן בליבו על דברי החכמה‪ ,‬חש את הרגשת הרוממות‬
‫בהכירו כי עליו להודות על שזכה להבין את מציאות השם‪" .‬אז מה‬

                       ‫יקרה?‪ "...‬שאל לאחר דקות ספורות של דומיה‪.‬‬
         ‫"מן הסתם פורענות גדולה‪ ,"...‬לחש ֹנ ַח בעיניים דומעות‪.‬‬

‫"אדוני‪ ,‬תיזהר!" אמר ֶּת ַרח בחשש במושכו את המלך ִנ ְמר ֹוד העומד‬
‫בתחתית המגדל ההולך ומעפיל לשמי מרומים‪ .‬נחיל אנשים המעלים‬
‫את הלבנים שהכינו במרץ המלבני לבנים‪ .‬כנמלים קטנות המטפסות‬
‫במעלה ההר אל עבר האין‪-‬סוף‪ .‬אנשים שאינם נראים מפאת המרחק‬
‫העצום בין הקרקע לרקיע השמים‪ .‬לבנה עצומה התנפצה על הקרקע‬
‫בקול רועם‪ִ .‬נ ְמר ֹוד הביט לעבר מיקום נפילת האבן‪ ,‬המקום שבו‬
‫עמד לפני שניות מספר‪ .‬חיוך של תודה עלה על פניו בהכירו כי‬

                                          ‫ידידו הטוב שוב הציל את חייו‪.‬‬
‫"שלומיאלים!" כעס ֶּתַרח‪" :‬חודשים לוקח עד שהאבן מגיעה עד‬
‫למקומה ברום המגדל והשוטים הללו אינם נזהרים ברגע הכי חשוב‪.‬‬

‫‪115‬‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120