Page 126 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 126

‫‪Pg: 126 - 4-Back 21-10-20‬‬

                                                                  ‫האוצרות האבודים‬

‫ַא ְב ָרם ל ִי ְס ָּכה כי יינשאו‪" .‬מוכנה אני להינשא לך כעת‪ ,‬בתנאי שתלך‬
‫לישיבת ֹנ ַח ותמשיך ללמוד עד אשר יאמר לך ֹנ ַח כי הינך מוכן לצאת‬

                            ‫לשליחותך‪ .‬אני אחכה לך עד אשר תשוב‪"...‬‬
‫הזוג נישא בינם לבין עצמם‪ ,‬נשבעים לשמור אמונים זה לזו‪.‬‬

                 ‫ַא ְב ָרם שם פעמיו חזרה לישיבת ֹנ ַח להמשך לימודיו‪.‬‬
‫ֶּת ַרח כחכך בגרונו‪ ,‬תולש את ַא ְב ָרם מזיכרונותיו‪ ,‬כעומד לבשר‬

                        ‫למשפחתו דבר חשוב‪ ,‬שיחת האחים הופסקה‪.‬‬
‫"מחר אני מתכוון לעבור חזרה ל ּכ ֹו ָתא‪ ,‬אין לי מה לעשות כאן‪,‬‬
‫כאשר אדוני ִנ ְמר ֹוד חוזר לעיר ממלכתו‪ .‬לצערנו‪ ,‬האלים‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫מצאו פגם כל שהוא במגדל שבנינו‪ ,‬ולכן הם החריבו אותו‪ .‬ב ּכ ֹו ָתא‬
‫יש לנו את מבחר הפסלים‪ ,‬אני ואדוני ִנ ְמר ֹוד מתכוונים להקריב שם‬

                                             ‫קורבנות לרצות את האלים"‪.‬‬
‫פרץ צחוק חנוק נשמע מפי ַא ְב ָרם‪ ,‬הסותם את פיו בידיו למען לא‬

                                                                       ‫יישמע‪.‬‬
‫ֶּת ַרח נעץ מבט חודר ב ַא ְב ָרם‪ֲ ,‬א ַמ ְת ָל ִאי קפצה ממקומה משתדלת‬
‫להציל את המצב‪" :‬אני חושבת שהגיע הזמן שנלך לישון! כולנו‬
‫מאוד עייפים! אבא‪ ,‬שתהיה לך נסיעה טובה‪ ,‬אנחנו נצא מכאן‬
‫במסע חזרה ל ָח ָרן עירנו ונשלח אליך שליח להודיע לך כאשר נגיע"‪.‬‬

      ‫ֶּת ַרח המשיך לנעוץ את עיניו ב ַא ְב ָרם‪" :‬מה כל כך מצחיק?"‬
                                ‫"סתם‪ ,‬נזכרתי במשהו"‪ ,‬שיקר ַא ְב ָרם‪.‬‬

‫"טוב‪ ,‬צריכים ללכת לישון! יש לנו יום עמוס מחר"‪ ,‬סיכמה‬
                                      ‫ֲא ַמ ְת ָל ִאי את הפגישה המשפחתית‪.‬‬

‫"אתה‪ ,‬תיזהר לא לעשות ולדבר שטויות!" סינן ֶּת ַרח לעבר בנו‬
                                        ‫בחרון אף‪ַ .‬א ְב ָרם הנהן בהסכמה‪.‬‬

                                                                           ‫‪126‬‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131