Page 156 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 156
Pg: 156 - 5-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
ַא ְב ָרם התבונן בעבדו המסור ,ההכרה כי האיש היושב מולו הוא
בנו של ִנ ְמר ֹוד וכי היה אמור אף הוא להיות אכזר ועז פנים כאביו,
גרמה לו להעריך עוד יותר את ֱא ִלי ֶע ֶזר .הלב ,שמטבעו היה קשה
כנחושה ,הפך לרך ואוהב" .מה קרה לך במצח? הכול בסדר?" שאל
בחרדה ,בהבחינו בצלקת גדולה שהתנוססה על מצח ֱא ִלי ֶע ֶזר.
"אהה ..זה ,זה כבר עבר ,אבל שמע מה קרה :ראיתי איש מכה
איש עני .אמרתי לו להפסיק הוא הרים אבן גדולה מהארץ וזרק
אותה עלי ופתח לי את הראש .תבעתי אותו לדין .הדיין שאל אותי:
"מה קרה?" אמרתי לו שאותו אדם זרק עלי אבן ופתח לי את הראש.
לא תאמין מה הוא אמר לי ,הוא אמר שאני צריך לשלם לאותו אדם
שפתח לי את הראש עשרה זהובים על הקזת הדם שהוא עשה לי",
ֱא ִלי ֶע ֶזר גיחך.
"ומה עשית? שילמת לו?"
ֶפרץ צחוק נשמע מ ֱא ִלי ֶע ֶזר" :לא אדוני ,אני פשוט עשיתי לשופט
הקזת דם גם כן ,ואמרתי לו שאת מה שהוא צריך לשלם לי ,שישלם
לאותו אחד שפתח את ראשי".
ַא ְב ָרם ו ֱא ִלי ֶע ֶזר צחקו בהנאה ,כשתחושת שחרור קלה ממעמס
העצב והחידלון הורגשה.
"עוד משהו מצחיק קרה לי שם" ,אמר ֱא ִלי ֶע ֶזר בחדווה" :יש
להם חוק שאסור להזמין אנשים לשמחות ומשתאות ,ומי שיזמין,
ייקחו ממנו את המעיל כקנס .האמת ,שהייתי קצת רעב .לכן הלכתי
לסעודה שהתקיימה שם .ברגע שהתיישבתי ,האיש שישב לידי שאל
אותי' :מי הזמין אותך?' אמרתי לו' :אתה הזמנת אותי!' האיש
נבהל וברח החוצה .ככה עברתי מסועד לסועד עד שכל היושבים
על יד השולחן ברחו .ואז ישבתי ואכלתי .האמת ,לא הייתי רעב עד
כדי כך שאוכל לסיים את כל האוכל שנשאר על השולחן".
השניים צחקו בחדווה .הצחוק נדםַ ,א ְב ָרם ו ֱא ִלי ֶע ֶזר הביטו זה
בזה ,יודעים כי צחוקם איננו נובע ממקור חיובי ,אלא מתוך כאב על
רשעות האנשים שעימם ֱא ִלי ֶע ֶזר הצליח להתמודד בחוכמתו .דקות
156
