Page 152 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 152
Pg: 152 - 5-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
קול מצהלות הסוסים וקריאות הקרב המגיחים ממעלה ההר עלו
באוזני הלוחמים הנמצאים על אדמת העמקְּ .כ ָד ְר ָל ֹע ֶמר הניף ידו אל
עבר הצבא הנוסף העולה עליו ,מעודד את לוחמיו ,בטוח בניצחונו:
"עתה נראה להם מאיזה חומר קורצנו!"
צחצוח חרבות וצרחות לוחמים השואגים אל עבר אויביהם מילא
את החלל ,מפיח תקווה בלב לוחמי ערי הכיכר הניגפים אט אט בידי
צבא ְּכ ָד ְר ָל ֹע ֶמרְּ .כ ָד ְר ָל ֹע ֶמר סימן לאחד מקציניו לקחת את לוחמיו
ולפרוץ אל עבר האויבים היורדים בסוסיהם את ההרים הסובבים
את העמק .הלוחמים החלו זורקים חניתות וחיצים אל עבר היורדים.
הסוסים מועדים בירידה התלולה ,מוחצים תחת גופם את רוכביהם.
ָמ ָרד ֹון צד בעיניו את ְּכ ָד ְר ָל ֹע ֶמר המורד ,בזריזות קפץ מעל גבי סוסו
כעיט המתביית על טרפו ,מפלס בחרבו שביל אל עבר אויב אביו.
בקרן זווית עינו צד ְּכ ָד ְר ָל ֹע ֶמר את ָמ ָרד ֹון העושה את דרכו אליו.
שנים של הכירות חולפות במוחו ,מכיר בכושר הלחימה של בן אדונו
לשעבר .שני הלוחמים עומדים זה מול זה בקצה המולת המלחמה.
חום השמש מגלה אגלי זיעה המבצבצים על מצחות הלוחמים.
"הרבה זמן לא ראיתי אותך ,בוגד" ,סינן ָמ ָרד ֹון בשטנה .חיוך קל
עלה על פניו של ְּכ ָד ְר ָל ֹע ֶמר" :לא נראה לי שהתגעגעת כל כך".
"האמת שכן ,לכן היום אני אקח את ראשך ואשים אותו באוצרות
שלי".
"נראה לי שאני מעדיף אותו במקום שהוא נמצא" ,גיחך לעומתו.
"אף-על-פי-כן!" אמר ָמ ָרד ֹון וקפץ אל עבר ְּכ ָד ְר ָל ֹע ֶמר .מכת החרב
פגעה במגן הברזל שהניף ְּכ ָד ְר ָל ֹע ֶמר להגן על ראשו .קול צחצוח
החרבות המכות זו בזו בכוח אימים נשמע למשך שעה ארוכהָ .מ ָרד ֹון
עשה עצמו כנופל על הארץ ,ביודעו כי אויבו יתקרב אליו ואז יוכל
לקצוץ את רגליו ולנצחוְּ .כ ָד ְר ָל ֹע ֶמר התקרב אל אויבו הנפול ,מנסה
לנצל את נפילתו .חיוך פנימי קל עלה בליבו של ָמ ָרד ֹון ,הרואה
את תכסיסו עומד להצליח .בתנועת מגל אדירה ניסה ָמ ָרד ֹון לקצוץ
את רגל ְּכ ָד ְר ָל ֹע ֶמר העומד מעליוְּ .כ ָד ְר ָל ֹע ֶמר ניתר מעל החרב ,חש
152