Page 147 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 147
Pg: 147 - 5-Back 21-10-20
ימי בראשית
ַא ְב ָרם הביט ב ֱא ִלי ֶע ֶזר בכובד ראש" :יודע אתה ,כי אין הוא יכול
לפעול כלום ללא רצון הבורא .אם ירצה הבורא ,הוא יציל אותנו,
כמו שהציל אותי מא ּור ַּכ ְ ׂש ִ ּדים".
"יודע אני ,אדוני ,אולם בכל מקרה אם תפרוץ מלחמה ,גם אם
ננצח ,הרי מהצד המנוצח יהיו רבבות הרוגים .ולדאבוני ,אני חושב
כי ההריגה לא תפסח על מחננו; רבים מהמצטרפים החדשים אינם
בעלי אמונה חזקה ואמיתית ,חלקם עדיין לא נטשו לגמרי את
העבודה הזרה שלהם" ,התנה ֱא ִלי ֶע ֶזר את חששותיו.
"אני מבין" ,אמר ַא ְב ָרם לאחר רגע ארוך" :תן לי לחשוב על כך
מעט".
"אינני חושב כי יש הרבה זמן לחשוב ,אדוני"ֱ ,א ִלי ֶע ֶזר נשמע
מאוד לחוץ ובהול" :אני חושש ,כי לא יעברו שעות ספורות עד
שהצבא יגיע לכאן וימחה את כל הקהל".
ַא ְב ָרם הביט בעבדו המסור ,חושש לשלום האנשים אשר יכולים
להיפגע בגינו" :רתום לי סוס ,אני אצא לעבר ישיבת ֹנ ַחִ .נ ְמר ֹוד לא
יפגע באנשים ,אם ידע כי אינני נמצא כאן .אני אדאג לשלוח לך
מסר ,מה לעשות בעוד מספר ימים".
הימים החולפים בישיבת ֹנ ַח היוו נחת ועונג ל ַא ְב ָרם השותה בצמא
את תורת רבו .התענוג מלשבת בשלווה ולהתעסק בלימוד החוכמה
ללא משא העם הכבד הסב קורת רוח לאיש הנרדף .השליח שנשלח
חזרה מ ֱא ִלי ֶע ֶזר הודיע ,כי חיילי ִנ ְמר ֹוד שהגיעו למחנה ,חזרו
כלעומת שבאו ,לאחר ש ֱא ִלי ֶע ֶזר דאג להעביר להם מסר ש ַא ְב ָרם
נמלט מהמחנהַ .א ְב ָרם הורה ל ֱא ִלי ֶע ֶזר ,כי ישמור על המחנה לעת
עתה עד אשר יעבור זעם.
"אדוני ,איש זקן מבקש לראותך" ,סח אחד העבדים ל ַא ְב ָרם הרכון
על ספריוַ .א ְב ָרם הנהן בראשו ,מתקשה להפסיק את לימודו .הדלת
נפתחהַ ,א ְב ָרם הרים עיניו את מהספר ,לרגע נדמה לו כי הוזה הוא.
ַא ְב ָרם קפץ על רגליו ,בראותו את ֶּת ַרח ,אביו ,ניצב לפניו" :אבא?!"
147
