Page 149 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 149

‫‪Pg: 149 - 5-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫ימים ספורים חלפו משוב האב אל בנו‪ַ .‬א ְב ָרם ו ֶּת ַרח יושבים מול ֹנ ַח‬
‫ולומדים חוכמה ומוסר‪ ,‬מתענגים על חוכמת הישיש שזכה לראות‬
‫את האדם הראשון‪" .‬אבא‪ ,‬נראה לי שעדיף יהיה כי נשוב חזרה‬
‫ל ִׁש ְנ ָער‪ ,‬מן הסתם ִנ ְמר ֹוד קצת התייאש מלמצוא אותי שם‪ .‬לדעתי‪,‬‬
‫הטוב ביותר יהיה לשוב לשם ולקחת את בני משפחתנו ואת הנלווים‬
‫אלינו ולעלות לארץ ְּכ ַנ ַען‪ .‬אין לנו להשאיר את כל הצאן שם ללא‬
‫רועה‪ .‬אני חושב כי נשלח לשם שליח שיורה לכל אנשינו לאסוף את‬
‫כל הרכוש ולהתכונן ליציאה לדרך"‪ .‬האב הנהן בחיוב‪ ,‬מוכן ללכת‬

                                             ‫אחרי רבו לכל אשר יאמר לו‪.‬‬

‫מסע ארוך של עם רב היה זה מ ִׁש ְנ ָער לעבר ארץ נכר‪ .‬אלפי אנשים‪,‬‬
‫נשים וטף הולכים עם מנהיגם לעבר הלא נודע‪ .‬ימים רבים במסע‬
‫דרך מדבריות שוממות אל מקום בו יוכלו לחיות את אמונתם ללא‬
‫סכנת אויבים ומשטינים‪ .‬חבל ארץ ָח ָרן‪ ,‬מקום הולדתו של ַא ְב ָרם‪.‬‬
‫האנשים הנופשים מהדרך הארוכה מתקבלים בסבר פנים יפות‬
‫מאנשי המקום‪ .‬רבבות אנשים המכירים את משפחת ֶּת ַרח המיוחסת‪,‬‬

                ‫באים לפקוד את המאהל הגדול שנפרש בפאתי העיר‪.‬‬

‫שלוש שנים חלפו מאז הגיעו ַא ְב ָרם ואנשיו אל ָח ָרן‪ .‬שלוש שנים של‬
‫לימוד אין סופי למצטרפים החדשים הפוקדים יום יום את המחנה‬
‫ההולך וגדל‪ .‬עיר אוהלים גדולה בפאתי העיר הגדולה שהופכת‬
‫ונראית קטנה יחסית למאהל העצום שמתרחב‪ַ .‬א ְב ָרם יושב באוהלו‪,‬‬
‫המצטרפים החדשים אך עתה יצאו את האוהל‪ .‬קול טפיפות רגליים‬
‫חרישי נשמע‪ַ ,‬א ְב ָרם חש את ליבו מרנן למשמע הרחש האהוב‪.‬‬
‫ִי ְס ָּכה‪ ,‬אשתו‪ ,‬נכנסת בלאט אל האוהל מגישה לבעלה את ארוחת‬

                                               ‫הערב המפיצה ניחוח נעים‪.‬‬
‫" ָ ׂש ַרי‪ ,‬יקירתי‪ ,‬שבי נא מעט"‪ ,‬ביקש ַא ְב ָרם מאשתו‪ׂ ָ .‬ש ַרי היה השם‬
‫אשר נתן ַא ְב ָרם ל ִי ְס ָּכה לאחר נישואיהם‪ .‬האישה התיישבה לנוכח‬

                  ‫בעלה‪ ,‬שמחה על הזמן שזוכה להסתופף במחיצתו‪.‬‬

‫‪149‬‬
   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154