Page 153 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 153

‫‪Pg: 153 - 5-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫בשסע המפלח את עקב רגלו‪ָ .‬מ ָרד ֹון איבד את איזונו לשבריר שנייה‪,‬‬
‫ראה את חרבו של ְּכ ָד ְר ָל ֹע ֶמר ננעצת בגופו‪ְּ .‬כ ָד ְר ָל ֹע ֶמר הביט בגופה‬
‫השרועה למרגלותיו‪ ,‬חש כי רק המזל שיחק לו בניצחונו את אויבו‪.‬‬
‫ִנ ְמר ֹוד ומעט מצבאו החלו להימלט על נפשם‪ ,‬מותירים מאחוריהם‬
‫את גופות ָמ ָרד ֹון ורוב חיילי ִנ ְמר ֹוד וערי הכיכר המשקים בדמם את‬

                                                                ‫אדמת העמק‪.‬‬

‫צבא ְּכ ָד ְר ָל ֹע ֶמר המשיך להשתלט על חבלי ארץ נרחבים‪ ,‬מביס את‬
‫צבא ִנ ְמר ֹוד‪ ,‬מדכא את התושבים המחויבים להעלות מיסים לטובת‬
‫המלך החדש‪ִ .‬נ ְמר ֹוד מושפל ונדכא מקבל עליו את מלכות מעצמת‬

                                                         ‫ְּכ ָד ְר ָל ֹע ֶמר החדשה‪.‬‬

‫רחש פכפוך מי הנחל הזורמים לאיטם נשמע היטב במרחבי האוהל‬
‫הפתוח‪ .‬לחש משב הרוח הקלילה‪ ,‬המשחק בין עלי עצי הפרי‬
‫מצטרף לנגינת הטבע‪ .‬קול הבצק הנילוש מעביר צער בלב ַא ְב ָרם‪,‬‬
‫הרחש הקל העולה מהקערה מזכיר עד כמה קטנה כמות הבצק‬
‫הנעשית‪ .‬המאהל הקטן של ַא ְב ָרם המאכסן אותו ואת אשתו‪ׂ ָ ,‬ש ַרי‪,‬‬
‫חסוכי הבנים‪ֱ ,‬א ִלי ֶע ֶזר עבדו ומספר מצומצם של עבדים ושפחות‬
‫המשמשות את ָ ׂש ַרי‪ .‬השקט התהומי הנטול מצהלות ילדים מעלה‬
‫דמעה בעין שהייתה מתענגת על משחקי הטף שמלאו את המחנה‬
‫ב ָח ָרן‪ .‬עשר שנים חלפו מאז עזב את צאן מרעיתו ב ָח ָרן ושם פעמיו‬
‫לארץ ְּכ ַנ ַען‪ .‬עשר שנים של שממון מתלמידים וממצטרפים חדשים‬
‫לקהל האמונה‪ .‬שנים של עקרות רוחנית וגופנית מותירה ריקנות‬
‫וחידלון בלב האיש שכל רצונו להשפיע לאחרים ולהפיץ את דעתו‬

                                                 ‫ואמונתו בקרב בני האדם‪.‬‬
‫היום חולף‪ ,‬יום חדש מגיע‪ַ ,‬א ְב ָרם ואנשיו המועטים מתנהלים‬
‫לאיטם‪ ,‬משוועים לשינוי והתחדשות‪ .‬רוב הזמן שוקד הוא על‬
‫דעתו להבין את אשר עליו לעשות על מנת לקיים רצון קונו‪.‬‬
‫מהפך במוחו את התובנות שבהן זכה במהלך חייו‪ ,‬מנסה להשיג‬

‫‪153‬‬
   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158