Page 217 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 217

‫‪Pg: 217 - 7-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

                    ‫פרק כג‬

             ‫הברית‬

‫"תן לי! אני רוצה לשחוט אותו"‪ִ ,‬י ְש ָמ ֵעאל בן ַא ְב ָרם חטף את העגל‬
                              ‫העומד לשחיטה מידי ֱא ִלי ֶע ֶזר עבד ַא ְב ָרם‪.‬‬

‫"אבל‪ ,‬אדוני ִי ְש ָמ ֵעאל‪ ,‬אתה תתלכלך מהדם‪ ,‬למה לך? אני אעשה‬
‫את העבודה הזאת‪ ,‬אתה לא צריך לעשות את זה‪ ,‬עדיף שתיכנס לבית‪-‬‬
‫המדרש"‪ ,‬ניסה ֱא ִלי ֶע ֶזר להניא את בן אדונו מהעבודה המלכלכת‪.‬‬
‫ִי ְש ָמ ֵעאל הביט בעבד בקוצר רוח‪" :‬אני אמרתי שאני אשחט‪ ,‬אז אני‬
‫אשחט! תפסיק להפריע לי! אתה מתחיל להרגיז אותי יותר מדי!"‬
‫ִי ְש ָמ ֵעאל הניף את סכינו הארוכה לעבר העבד באיום‪ֱ .‬א ִלי ֶע ֶזר נסוג‬

                                             ‫לאחור‪ ,‬סולד מהאיש הצעיר‪.‬‬
‫ִי ְש ָמ ֵעאל שיסף את גרונו של העגל‪ ,‬רחץ את ידיו בהנאה בדם‬
‫החם‪ ,‬פשט וביתר את העגל לנתחים כשעל פניו ארשת סיפוק‬
‫ושמחה‪'" .‬להיכנס לבית‪-‬המדרש'‪ ,‬האידיוט הזה אומר‪ .‬שם סתם‬

                                      ‫משעמם‪ ,‬כאן כיף"‪ ,‬מהרהר בחיוך‪.‬‬

‫ַא ְב ָרם יושב באוהלו‪ ,‬מציץ על בנו המתענג על השחיטה ומתבוסס‬
‫בדם העגל‪" .‬מה יהיה איתו?" עולה המחשבה‪" :‬כל היום רק מסתובב‬
‫בין העבדים והשפחות‪ ,‬יוצא לציד עם קשתו ועוזר במטבח‪ .‬רגליו‬
‫אינן פוקדות את בית‪-‬המדרש רק את חדר האוכל‪ .‬שם הוא מוצא את‬
‫מקומו‪ ,‬כאילו זוהי תכליתו בחיים‪ .‬נכון‪ ,‬הוא מכניס אורחים מאוד‬
‫יפה ומשרת אותם בכבוד‪ ,‬אבל נראה שכל מעשיו הם מלאכותיים‪:‬‬
‫מדבר יפה‪ ,‬אך מהשפה ולחוץ"‪ .‬צביטה עוברת בליבו של ַא ְב ָרם‪:‬‬

‫‪217‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222