Page 218 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 218
Pg: 218 - 7-Back 21-10-20
האוצרות האבודים
"הוא כבר בן שלוש-עשרה שנים ,ועדיין משתובב כל היום כאחד
הילדים הפוחזים"ַ .א ְב ָרם המדוכדך מנסה להסיח את דעתו מבנו
הפוחז ,משתדל להידבק במחשבתו לבוראו להתפלל על שינוי בנו
לטובה.
קולו של ִי ְש ָמ ֵעאל המתעמר בעבדים נשמע כמו ממרחק ,כש ַא ְב ָרם
עוצם את עיניו ומתחבר לבוראו .רעד עובר בגוף הזקן ,כשהוא
מקבל נבואה.
" ֲא ִני ֵא-ל ַׁשּ ַ -דיִ ,ה ְת ַה ֵּל ְך ְל ָפ ַני ֶו ְה ֵיה ָת ִמים" ,נשמע הקול הממלא
את ישותו של ַא ְב ָרם.
ַא ְב ָרם חש צביטה עזה בקרבו" :האין שלם אנוכי? האם אינני
תמים? שמא יש בי דבר מגונה שלא תיקנתי?"
"שלם אתה עד כמה שיכולת להיות עד עתה ,ואולם אין שלמותך
גמורה כפי רצוני ,על מנת שתהיה ראוי ש ֶא ְּת ָנה ְב ִרי ִתי ֵּבי ִני ּו ֵבי ֶנ ָך
ְו ַא ְר ֶּבה א ֹו ְת ָך ִּב ְמ ֹאד ְמ ֹאד .עד היכן שידך מגעת ,עשית אולם כעת
ברצוני לכרות ביני ובינך ברית שלא תופר לעולם".
ַא ְב ָרם נפל על פניו מעוצם המעמד ,גופו רועד ונפשו מקשקשת
בקרבו כענבל בפעמון.
" ֲא ִני ִה ֵּנה ְב ִרי ִתי ִא ָּת ְך ,ברית חפצתי לכרות עם אדם בעולמי מאז
שבראתי את עולמי לא מצאתי ראוי לכך אלא אתה .ולכן ְו ָה ִיי ָת ְל ַאב
ֲהמ ֹון ּג ֹו ִיםְ .ולֹא ִי ָּק ֵרא ע ֹוד ֶאת ִׁש ְמ ָך ַא ְב ָרםְ ,ו ָה ָיה ִׁש ְמ ָך ַא ְב ָר ָהםִּ ,כי ַאב
ֲהמ ֹון ּג ֹו ִים ְנ ַת ִּתי ָךְ .ו ִה ְפ ֵר ִתי ֹא ְת ָך ִּב ְמ ֹאד ְמ ֹאד ּו ְנ ַת ִּתי ָך ְלג ֹו ִיםּ ,ו ְמ ָל ִכים
ִמ ְּמ ָך ֵי ֵצא ּוַ .ו ֲה ִק ֹמ ִתי ֶאת ְּב ִרי ִתי ֵּבי ִני ּו ֵבי ֶנ ָך ּו ֵבין ַז ְר ֲע ָך ַא ֲח ֶרי ָך ְל ֹדרֹ ָתם
ִל ְב ִרית ע ֹו ָלם ִל ְהי ֹות ְל ָך ֵלאלֹ ִקים ּו ְל ַז ְר ֲע ָך ַא ֲח ֶרי ָךְ .ו ָנ ַת ִּתי ְל ָך ּו ְל ַז ְר ֲע ָך
ַא ֲח ֶרי ָך ֵאת ֶא ֶרץ ְמ ֻג ֶרי ָךֵ ,את ָּכל ֶא ֶרץ ְּכ ַנ ַען ַל ֲא ֻח ַ ּזת ע ֹו ָלםְ ,ו ָה ִיי ִתי ָל ֶהם
ֵלאלֹ ִקים".
ַא ְב ָר ָהם שש על דברי הנבואה ,ליבו מתמלא גילה על הבטחת
השם לתת לו ולבניו את ארץ ְּכ ַנ ַען.
" ְו ַא ָּתה ֶאת ְּב ִרי ִתי ִת ְׁש ֹמרַ ,א ָּתה ְו ַז ְר ֲע ָך ַא ֲח ֶרי ָך ְל ֹדרֹ ָתםֹ .זאת ְּב ִרי ִתי
ֲא ֶׁשר ִּת ְׁש ְמר ּו ֵּבי ִני ּו ֵבי ֵני ֶכם ּו ֵבין ַז ְר ֲע ָך ַא ֲח ֶרי ָךִ :ה ּמ ֹול ָל ֶכם ָּכל ָז ָכר.
218
