Page 213 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 213

‫‪Pg: 213 - 7-Front 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫ָ ׂש ַרי חייכה בניצחון‪" :‬כן אני! עכשיו תקומי ותנקי את הטינופת‬
‫שעשית‪ ,‬ואחרי זה אני מרשה לך ללכת לנוח עד הבוקר‪ .‬בבוקר‬
‫השכם תיכנסי למטבח‪ ,‬ותכיני את כל מה ששפחה רגילה חייבת‬

                                                                    ‫לעשות!"‬

‫הימים חולפים‪ ,‬היחס האוהב בין ָ ׂש ַרי ל ָה ָגר התחלף ליחס קר ומנוכר‬
‫בין גבירה לשפחתה הסוררת‪" .‬תדיחי את הכלים! תכבסי את‬
‫הבגדים! תנקי את האוהל! תכיני אוכל! תנקי! תשטפי! תכבסי!"‬
‫הבקשות שנאמרו בעבר בלשון בקשה רכה הפכו לפקודות נחרצות‬
‫ומבישות‪ .‬המטלות לא השתנו‪ ,‬העול לא גבר‪ ,‬אולם היחס הלבבי‬

                                                          ‫הפך לקר ונוקשה‪.‬‬
                                                                ‫"תשטפי!"‬
                                                                   ‫תדיחי!"‬
                                                                    ‫תנקי!"‬
                                                                  ‫תבשלי!"‬

‫כל מטלה נראית כהתעללות הנובעת משנאה תהומית‪" .‬אין סוף‬
‫לעבודה!‪ ...‬אני לא יכולה לסבול עוד!‪ ...‬די נמאס לי!‪ "...‬ההחלטה‬

  ‫נגמלה בלב ָה ָגר‪ :‬בריחה מ ָ ׂש ַרי‪ ,‬האומרת לה מה לעשות כל הזמן‪.‬‬
‫בטרם עלה אור החמה יצאה ָה ָגר את המאהל‪ ,‬בורחת מפני‬
‫גברתה לעבר ארץ מולדתה‪ .‬ההליכה קשה‪ ,‬השמש החלה לעלות‬
‫על הארץ קופחת על הראש‪ .‬מעט המים שהיו בחמת נגמרו‪ ,‬והמזון‬
‫כלה‪ָ .‬ה ָגר מייחלת למצוא מים להרוות את נפשה הצמאה‪ .‬הרגליים‬
‫כבדות ומיוגעות‪ ,‬השפתיים נפוחות בצמא רוחשות תפילה לישועה‪,‬‬
‫להצלה; הראש סחרחר‪ .‬מחשבות מנקרות בראשה‪ ,‬אם נהגה כראוי‬
‫ב ָ ׂש ַרי גברתה‪ .‬המחשבה כי עומדת היא לחזור לבית אביה‪ ,‬לעבודת‬
‫האלילים ומקום הזימה‪ ,‬מעבירה חלחלה בגופה‪ .‬האמת שניטעה‬
‫בתוכה בבית ַא ְב ָרם מסרבת להוליכה חזרה אל עבר ההבל והשטות‬
‫שבביתה אשר ב ִּמ ְצ ַר ִים‪ .‬מרחוק נראית באר מים‪ָ .‬ה ָגר נושאת את‬
‫רגליה בכוחותיה האחרונים‪ ,‬מתקדמת לעבר מקור החיות‪ .‬ליבה‬

‫‪213‬‬
   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218