Page 275 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 275

‫‪Pg: 275 - 9-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫"מי אתה?! מה אתה רוצה?!" סנטה לעבר ַא ְב ָר ָהם היושב על‬
                                                                         ‫גמלו‪.‬‬

               ‫"סתם‪ ,‬נווד זקן שצמא למעט מים"‪ ,‬ענה בקול שפל‪.‬‬
‫"יאללה‪ ,‬עוף מכאן! תחפש לך פראיירים אחרים‪ ,‬שיתנו לך‬

               ‫מים!" צרחה ִעי ָׁשה בזעם‪ ,‬מנפנפת את ידיה לכל עבר‪.‬‬
‫ַא ְב ָר ָהם נשם מלוא ריאותיו‪ ,‬מנסה לדחוק את רגשי הסלידה מאשת‬
‫בנו‪" :‬הולך אני לדרכי‪ ,‬אך בבקשה ממך‪ ,‬אמרי לבעלך כשיבוא‬
‫לכאן‪ ,‬כי איש זקן בא מארץ פלשתים וחיפש אותו‪ ,‬ומשלא מצא‬
‫אותו ביקש לומר לך בשמו‪ ,‬כי עליו לשנות את פתח אוהלו ולשים‬
‫אחר במקומו!" ַא ְב ָר ָהם סובב את הגמל על עקביו ודהר אל עבר‬

                                                                         ‫ביתו‪.‬‬

‫שלוש שנים נוספות חלפו בטרם יצא ַא ְב ָר ָהם שוב אל עבר אוהל‬
‫בנו‪ִ ,‬י ְש ָמ ֵעאל‪ .‬יציאה אשר אף היא לוותה בהבטחה‪ ,‬כי לא יירד‬
‫מהגמל בהגיעו אל אוהל ִי ְש ָמ ֵעאל; החשש שמא המחזות שראה‬
‫בעבר ישובו על עצמם הטרידו את מנוחתו‪ַ .‬א ְב ָר ָהם התקדם לעבר‬

                                    ‫האוהלים בחשש‪ ,‬שקט שרר במחנה‪.‬‬
‫"אני זוכר אותך!" אמר ילד כבן חמש ל ַא ְב ָר ָהם‪" ,‬אתה הנווד הזקן‬

                                                          ‫שבא לכאן פעם"‪.‬‬
‫ַא ְב ָר ָהם הביט בילד‪ ,‬יודע כי הילד הוא נכדו‪" ,‬גם אני זוכר אותך"‪,‬‬

                                ‫סח ַא ְב ָר ָהם בחיוך‪" ,‬שמך ְנ ָביׄות‪ ,‬נכון?"‬
‫הילד צחק בחביבות אל ַא ְב ָר ָהם‪" ,‬אתה אומנם זקן‪ ,‬אבל יש לך‬

                                                                ‫זיכרון טוב"‪.‬‬
‫"ולאבא שלך קוראים ִי ְש ָמ ֵעאל‪ ,‬ולאימא שלך ִעי ָׁשה‪ ,‬אני צודק?"‬
‫הילד הנהן בחיוב‪ ,‬מתפלא על זכרונו של הזקן מהפגישה הקצרה‬
‫שהייתה לפני זמן רב כל כך‪" .‬איך אתה זוכר אחרי כל‪-‬כך הרבה‬

                                                                        ‫זמן?"‬

‫‪275‬‬
   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280