Page 276 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 276
Pg: 276 - 9-Front 21-10-20
האוצרות האבודים
ַא ְב ָר ָהם צחק בפה מלא" :מנסים להשאיר את הקופסא במצב
פעיל" ,אמר בטפחו על ראשוִ " .י ְש ָמ ֵעאל ,אבא שלך ,בבית?"
הילד נדנד ראשו לשלילה" :אבא יצא ביחד עם סבתא לרעות את
הצאן".
ַא ְב ָר ָהם חכך בדעתו אם לשאול; שניות ספורות חלפו עד ששאל
בחשש" :ו ִעי ָׁשה? אימא שלך בבית?" פני הילד נראו מהורהרות
כלא יודע מה הוא מרגיש" .לא ,היא אינה בבית .נכון יותר לומר כי
היא כבר לא נמצאת כאן בכלל".
ְנ ָב ׄיות הביט ב ַא ְב ָר ָהם כמנסה לקשר בין דברים שקרו בעבר.
"בעצם ,כשאני נזכר ,כשאבא שלי חזר מיד אחרי שהלכת מפה,
אימא שלי סיפרה לו שאתה היית כאן ואמרת שצריך להחליף משהו
בפתח האוהל .אבא שלי חייך בהבנה ,ובאותו היום הוא גירש את
אימא שלי מפה" .הילד הביט בעיני הזקן המסתכלות עליו ברוך,
חש כי יכול הוא לגלות לאיש זה את מצפוני לבבו" :אינני יודע
איך לומר לך את זה ,אבל אני בכלל לא הייתי עצוב כשהיא הלכה.
אתה זוכר את הדם שירד לי מהראש כשבאת לכאן? זה היה עניין
יומיומי .אחר כך כשאבא הביא לכאן אישה אחרת ,נהייתי אפילו
מאוד שמח על כך שהיא הלכה מכאן .עכשיו היא אימא שלי,
קוראים לה ָפ ִטי ָמה".
ַא ְבָר ָהם חש הרגשת הקלה על שאינו עתיד לפגוש שוב את ִעי ָׁשה.
"התוכל לקרוא לה? אמור לה כי יש כאן איש זקן צמא מאוד".
הילד לא היסס ונכנס אל תוך האוהל בקריאה" :אימא ,יש כאן איש
נחמד מאוד שמבקש לשתות"ָ .פ ִטי ָמה יצאה מהאוהל נושאת בידה
כד מים צוננים" :מדוע אינך יורד מהגמל ,אדוני?" ,אמרה ועיניה
שפלות" ,אנא אדוני ,רד שתה ואכול ורחץ רגליך מהדרך הארוכה".
"תודה גברת ָפ ִטי ָמה ,אך לא אוכל לרדת" ,אמר ַא ְב ָר ָהם לאישה
האדיבה" .אולם אם תוכלי לתת לי רק מעט מים לשתות ,אודה לך
מאוד".
276
