Page 307 - MOTIV-YEMY BERESHIT.MOTIV-YEMY BERESHIT.1A
P. 307

‫‪Pg: 307 - 10-Back 21-10-20‬‬

‫ימי בראשית‬

‫באיש המתעלל בגבירה החלו לצעוד לעברו באגרופים קמוצים‪,‬‬
                          ‫כשעל פניהם מבט זעם היוצא מכלל שליטה‪.‬‬

‫"אז דעי לך‪ ,‬שבאמת הוא אינו ראוי להקרבה! ולכן הוא לא‬
‫הוקרב! בנך חי!" אמר הזקן בהתרסה ל ָ ׂש ָרה כמבשר בשורות‬
‫רעות‪ׂ ָ .‬ש ָרה חשה את ליבה מחסיר פעימה מאושר למשמע הבשורה‬

                                                                   ‫כי בנה חי‪.‬‬
‫"בנך הנמושה לא הסכים שבעלך המטורף ישחט אותו‪ ,‬והוא‬
‫התנגד למעשה בכוח‪ .‬כך שלבסוף הוא לא נשחט!" אמר הזקן‬

                                                 ‫כשולח חץ אל עבר ליבה‪.‬‬
‫הלב המלא שמחה הרגיש כאב של עצב על שלא זכה לגדל בן‪,‬‬
‫המוכן למסור את נפשו למען קידוש השם‪ .‬הרגשות הסותרים זה את‬
‫זה הכו בכוח על מפתחי הלב‪ .‬השמחה והתוגה הנאבקים זה בזה‬
‫פילחו את הלב הזקן‪ׂ ָ .‬ש ָרה הרימה בכבדות את ידה אל עבר ליבה‪,‬‬
‫חשה את הכאב החד הפולח אותה‪ .‬אט אט כקורסת אל תוך עצמה‪,‬‬

                                          ‫נפלה לארץ נופחת את נשמתה‪.‬‬
‫ַּב ּכׂל‪ ,‬בתה‪ ,‬נפלה למרגלות אימה בקריאות צער ודאבה‪ ,‬חשה את‬
‫נפשה יוצאת מתוכה מתמזגת בנפש אימה‪ .‬האם ובתה נפחו את‬
‫נשמותיהן הטהורות‪ ,‬משאירות מאחוריהן את העבדים והשפחות‪,‬‬
‫ממררים בבכי אל מול הגופות השרועות על החול הצחיח‪ ,‬מחפשות‬

                                        ‫למצות את הדין עם הזקן שנעלם‪.‬‬

‫‪307‬‬
   302   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312